ערב בגליל

ביצועים נוספים: 

• אנסמבל קול אביב
• מקהלת מכללת לוינסקי (סרטון מתוך המופע "כבה השמש שיקד")

את עיקרי דבריו של אליהו הכהן מביא מיכאל קוכמן:

פואה גרינשפון שהיה מורה לזמרה בבתי הספר של תל אביב הקטנה, ביקש לחדש ולרענן את הרפרטואר של שירי הילדים. הוא רצה שלילדי ארץ ישראל יהיו שירים מקוריים ולא מתורגמים משירים לועזיים. נאמן למטרתו עקב גרינשפון אחרי כתבי עת שפרסמו מפעם לפעם שירים.

באחד מגליונות "במעלה" מצא המלחין את מבוקשו. השיר החדש פתח במלים "כבה השמש שיקד" והוא דיבר על חליל רועים ועל ערב בגלעד. החליל היה כלי הנגינה החביב על גרינשפון מכל כלי הנגינה. על השיר החדש והמרגש היה חתום השם רפאל בלבד. גרינשפון הנרגש יצא בשנת 1937, מצויד ב"במעלה" לטיול בגליל עם ילדי גמנסיה הרצליה.

בשעת ערב פרש המלחין לאוהלו ולאור העששית פתח את "במעלה", קרא את השיר, ובהינף קולמוס אחד כתב את מנגינת השיר ועוד בשני קולות. יצא האיש מאוהלו, אסף אליו את בני הנוער, ומתוך הגליון שטרם יבשה הדיו עליו לימד אותם את השיר ושמח מאוד כאשר נוכח שהם שרו אותו בשני קולות.

תוך שבועות מעטים כבר שרו את השיר בכל רחבי הארץ, ואף שם נתנו לשיר: "ערב בגליל" למרות שהוא מדבר על הרי הגלעד. בשנות הארבעים נערך ערב שירה, מעין מצעד פזמונים, בעמק יזרעאל ו"ערב בגליל" או בשמו האחר "כבה השמש" זכה בו במקום ראשון.

תעלומת מחבר השיר נותרה בעינה. היו שסברו שמדובר ברפאל אליעז, ובכמה שירונים אף נזכר שמו במפורש כמחבר השיר. והנה, לאחר שנים רבות ערך אליהו הכהן ראיון עם השחקן רפאל קלצ'קין ותוך כדי הראיון התגלה שקלצ'קין הוא השם החסר ליד רפאל. הסתבר שקלצ'קין, שהיה מחבר פזמונים לעת מצוא, לא העריך את עצמו כמשורר ולכן הצטנע ולא חתם את שמו במלואו.

לשיר חובר גם לחן מאת דוד זהבי.

• ערב בגליל (לחן זהבי)

מקהלות   בעלי חיים - כללי   חג הגז   הגליל   שירים קאנוניים