שיר ערש

תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי הָרָךְ עוֹמֵד גְּדִי, כַּשֶּׁלֶג זָךְ. הַגְּדִי הָלַךְ לִמְקוֹם סְחוֹרָה, וּבְנִי יִגְלֶה לִמְקוֹם תּוֹרָה. הַגְּדִי הֵבִיא שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים, וּבְנִי יָבִיא הֲלָכוֹת וּפְסוּקִים; הַגְּדִי הֵבִיא תְּמָרִים וַחֲרוּבִים, וּבְנִי יָבִיא מַעֲשִׂים טוֹבִים. טוֹבִים וּמְתוּקִים חֲרוּבִים וְצִמּוּקִים, דִּבְרֵי תּוֹרָה מֵהֶם מְתוּקִים; דִּבְרֵי תּוֹרָה כַּיָּם עֲמֻקִּים, דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפָּז יְקָרִים. יֶחְכַּם בְּנִי וְיִכְתֹּב סְפָרִים, יִגְדַּל שְׁמוֹ וְיַאֲרִיךְ יָמִים, וְיִהְיֶה יְהוּדִי יָשָׁר וְתָמִים.תחת ערש בני הרך עומד גדי, כשלג זך. הגדי הלך למקום סחורה, ובני יגלה למקום תורה. הגדי הביא שקדים וצימוקים, ובני יביא הלכות ופסוקים; הגדי הביא תמרים וחרובים, ובני יביא מעשים טובים. טובים ומתוקים חרובים וצימוקים, דברי תורה מהם מתוקים; דברי תורה כים עמוקים, דברי תורה מפז יקרים. יחכם בני ויכתוב ספרים, יגדל שמו ויאריך ימים, ויהיה יהודי ישר ותמים.