ומן הבוקר

וּמִן הַבֹּקֶר עָבִים כְּבֵדִים הֵלִיטוּ שַׁחַק בְּצָעִיף שָׁחֹר! וְרַק עִם עֶרֶב מִן הֶעָבִים הֵצִיץ הַשֶּׁמֶשׁ, הֵצִיץ אוֹר. וּכְבָר הַשֶּׁמֶשׁ נָטָה יָמָּה, הָעוֹלָם יֶחֱשַׁך כְּבָר בַּלָּאט, אֲהָה, שֶׁמֶשׁ חֶסֶד, שֶׁמֶשׁ נֹגַהּ, חָנֵּנִי אוֹרְךָ עוֹד מְעָט. ומין הבוקר עבים כבדים הליטו שחק בצעיף שחור ורק עם ערב מן העבים הציץ השמש הציץ אור וכבר השמש נטה ימה העולם יחשך כבר בלאט אהה שמש חסד שמש נוגה חנני אורך עוד מעט

מקור: "פואה גרינשפון: שירים", חלילית, 1975, עמוד 32