עת דודים כלה (לחן לוי-תנאי)

עֵת דּוֹדִים כַּלָּה בּוֹאִי לְגַנִּי פָּרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵץ רִמּוֹנִי חָלַף הַגֶּשֶׁם הַסְּתָו עָבַר קוּמִי רַעְיָתִי הַחֵשֶׁק גָּבַר נֵצֵא הַשָּׂדֶה נָלִין בַּמִּדְבָּר שָׁם אֶתֵּן דּוֹדִי לָךְ מַחְמַד עֵינִי יָפִית וְנָעַמְתְּ כַּשֶּׁלֶג שִׁנֵּךְ דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ צְאִי נָא וּרְעִי בְעִקְבֵי צֹאנֵךְ שָׁם אַקְרִיב קָרְבָּן נָסַכְתִּי יֵינִי יָרַדְתִּי חֲבֵרָה לִרְעוֹת בַּגַּנִּים לִרְאוֹת בְּיָפְיֵךְ עֵינַיִךְ יוֹנִים שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה כְּמוֹ חוּט שָׁנִים בְּתוֹך עִיר צִיּוֹן קוּמִי רַנֵּנִי מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת אַהֲבָתֵךְ לַיְלָה לֹא תִשְׁבּוֹת מִיּוֹם נְדוּדֵךְ נָשָׂאתִי רִיבוֹת אִם אֶשְׁכָּחֵךְ תִּשְׁכַּח יְמִינִי עת דודים כלה בואי לגני פרחה הגפן הנץ רימוני חלף הגשם הסתו עבר קומי רעיתי החשק גבר נצא השדה נלין במדבר שם אתן דודי לך מחמד עיני יפית ונעמת כשלג שינך דבש וחלב תחת לשונך צאי נא ורעי בעקבי צאנך שם אקריב קרבן נסכתי ייני ירדתי חברה לרעות בגנים לראות ביפיך עיניך יונים שפתותיך כלה כמו חוט שנים בתוך עיר ציון קומי רנני מים רבים לא יוכלו לכבות את אהבתך לילה לא תשבות מיום נדודך נשאתי ריבות אם אשכחך תשכח ימיני