שאו ציונה נס ודגל (לחן זאלודקובסקי) - אפרים די-זהב (גולדשטיין)

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה. יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ. שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים, אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת! נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת. אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ, מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה. אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה! רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ, רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה, בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה! אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה – נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ, נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!שאו ציונה נס ודגל דגל מחנה יהודה מי ברכב מי ברגל נעש נא לאגודה. יחד נלכה נא נשובה ארצה אבותינו אל ארצנו האהובה ערש ילדותנו. שובו, שובו ממרחקים, ארצה ארץ אבות! נוסו נוסו ממעמקים בעזרת שוכן ערבות. אז עם נהיה כמו היינו, מנו יתד פינה. אז אך שחוק יימלא פינו, ולשוננו רינה! רוח יואב תלבישנו, רוח גבורת צדקה, בעד עמנו, בעד ארצנו. חזקו ונתחזקה! אל נא יבוא מורך בנו מפני חרב יונה – ניקח לנו מה שלנו, נישא נס ציונה!

מילים: נח רוזנבלום (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: נח זאלודקובסקי, עממי חסידי
כתיבה: תרנ"ח

שְׂאוּ צִיּוֹנָה נֵס וָדֶגֶל

דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה

מִי בָּרֶכֶב מִי בָּרֶגֶל

נֵעָשׂ נָא לַאֲגֻדָּה.

יַחַד נֵלְכָה נָא נָשׁוּבָה

אַרְצָה אֲבוֹתֵינוּ

אֶל אַרְצֵנוּ הָאֲהוּבָה

עֶרֶשׂ יַלְדוּתֵנוּ.

שׁוּבוּ, שׁוּבוּ מִמֶּרְחַקִּים,

אַרְצָה אֶרֶץ אָבוֹת!

נוּסוּ נוּסוּ מִמַּעֲמַקִּים

בְּעֶזְרַת שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת.

אָז עַם נִהְיֶה כְּמוֹ הָיִינוּ,

מֶנּוּ יָתֵד פִּנָּה.

אָז אַךְ שְׂחוֹק יִמָּלֵא פִּינוּ,

וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה!

רוּח יוֹאָב תַּלְבִּישֵׁנוּ,

רוּחַ גְּבוּרַת צְדָקָה,

בְּעַד עַמֵּנוּ, בְּעַד אַרְצֵנוּ

חִזְקוּ וְנִתְחַזָּקָה!

אַל נָא יָבוֹא מֹרֶךְ בָּנוּ

מִפְּנֵי חֶרֶב יוֹנָה –

נִקַּח לָנוּ מַה שֶּׁלָּנוּ,

נִשָּׂא נֵס צִיּוֹנָה!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

אפרים די-זהב (גולדשטיין)

פסנתר: מקס למפל
שנת הקלטה: שנות ה-50
מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית

ביצועים נוספים:

בתי ספר מנגנים עם הפילהרמונית (70 למדינה, 2018)
מקהלת צה"ל ותזמורת צה"ל (בעיבוד גרציאני, שונה מבאתר)

המילים נדפסו לראשונה ב"האשכול", סיוון תרנ"ח. בתכנית הראשונה מסדרת "שרתי לך ארצי" התראיין בנו של זלודקובסקי, ד"ר שאול זָלוּד, וסיפר הולדת השיר. בהמשך הוא גם מבצע אותו כפי שלמדוֹ מאביו (בשינויים קלים ביחס לנוסח הנפוץ).

הלחן הוא עיבוד של הניגון החסידי "שאו שערים ראשיכם", ע"פ יעקב מזור, "מן הניגון החסידי אל הזמר הישראלי", עמ' 120. הניגון הוא ניגון רל"ח (238) בספר ניגוני חב"ד. לפי מקור זה, הניגון היה מושר אצל חזני ליובאוויטש בפסוקי מלכיות של תפילת מוסף ראש השנה.

על פי יששכר פאטר, "מוסיקה יהודית בפולין בין שתי מלחמות עולם" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992), עמ' 281, חובר הלחן לכבוד הוועידה הראשונה של חובבי ציון, שאורגנה על ידי ד"ר יהודה לייב פינסקר בקטוביץ בשנת 1884.

מבאר מיכה נצר (נ' 1930, רחובות):

רוכב ערבות = רוכב עננים, כינוי האל היהודי. הבעל הכנעני מכונה רוכב ערפות.
חרב יונה = ביטוי זה מופיע אצל הנביא ירמיהו בלבד, וגם פרשני המקרא התלבטו בשאלת משמעותו: יש אומר כי שורש "יונה" הוא "יין" (חרב שיכורה) ויש אומר "ינא" (הונאה). כך או כך הכוונה היא לחרב אכזרית.

עוד על השיר:

פרטים נוספים על השיר הופיעו באתר העמותה למורשת הזמר העברי (קישור לארכיון האתר)
קראו על השיר גם בכתבה מאת אליהו הכהן "שובו, שובו ממרחקים: גלגוליו של השיר 'שאו ציונה נס ודגל'" בבלוג של דוד אסף "עונג שבת": חלק א' (25.4.20), חלק ב' (1.5.20)
פרודיה על השיר באותו לחן בביצוע רביעיית מועדון התיאטרון

ביצוע נוסף:

ישראל דיין מתוך מחרוזת תקומה והעפלה 2022

לחנים נוספים:

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 38-39

מקור: "Bnei Akiva Song Sheet no. 1", בריטניה, סביב 1940, עמוד 4

מקור: "ספר המועדים. כרך ח: ימי מועד וזיכרון", דביר, תשט"ז, עמוד ז

העלייה הראשונה שירי מולדת יום העצמאות שירים קאנוניים

עדכון אחרון: 14.10.2024 15:11:50