מילים: יאקוב (קובה) גאליצקי
תרגום: אברהם שלונסקי לחן: יז'י פטרסבורסקי כתיבה (בשפת המקור): 1940 הלחנה: 1939
|
עליזה גבאי 
ליווי: רביעיית משה אושרוביץ
שנת הקלטה: 1960 נכלל בתקליט: שירים ופזמונים מתל אביב הקטנה והגדולה במקצב ריקודים |
טובה פירון 
שנת הקלטה: 1945/1952
מקור: כנראה: תקליטון בחברת "מקולית", מס' 130, מס' צד 529.
ההקלטה אותרה בתקליטון של חברת "מקולית" משנת 1952, ומשם גם זיהוי התזמורת. לפי מידע שהוצג אצלנו בעבר ומקורו אינו ברור, טובה פירון הקליטה את השיר כבר בשנת 1945. איננו בטוחים אם אמנם כך ואם כן - האם הביצוע ב"מקולית" הוא הדפסה נוספת של ההקלטה המקורית או שמא הקלטה חדשה.
בבית השלישי פירון שרה "לילה וְאֶלֶף" (במקום "לילה וְאֶמֶשׁ"), שיבוש שהוקלט מאוחר יותר על-ידי מבצעים רבים.
חיים לוי  ביצוע:
איזי הוד 
שנת הקלטה: 2.1.2014
מקור: הקלטה ביתית
הביצוע תואם מילה במילה את ששלונסקי כתב. (לילה ואמש)
איזבלה יורייבה 
ביצוע הגרסה הרוסית הראשונה (גאליצקי)
קלאוודיה שולז'נקו 
ביצוע הגרסה הרוסית המלחמתית (עם התוספת של מאקסימוב)
השיר העברי הוא תרגום של השיר הרוסי Синий платочек ("מטפחת כחולה").
את המידע על שיר המקור הרוסי מסכם אלי ס"ט, בהתבססו בעיקר על מאמרו של המוזיקולוג, אספן וחוקר הזמר הרוסי יורי ייבגנביץ' ביריוקוב. תודה לאורי יעקובוביץ' ולצבי (גרימי) גלעד על חלקם:
השיר הוא תרגום לעברית של Синий платочек ("מטפחת כחולה"), שהיא גרסת המילים הרוסית הראשונה, שכתב קובה גאליצקי בשלהי 1940 למנגינה שהלחין, בתחילת אותה שנה, בביאליסטוק (בלארוס, בריה"מ), הקומפוזיטור/פסנתרן הפולני (ממוצא יהודי) יז'י פטרסבורסקי.
ב-1940 עבר פטרסבורסקי מפולין הכבושה ע"י הנאצים לברית-המועצות, שם הופיע עם תזמורתו "ג'אז כחול". המחזאי והמשורר קובה גאליצקי שמע את התזמורת בהופעתה בתיאטרון "הרמיטאז'" במוסקבה ותוך כדי ההופעה חיבר את הבית שהיווה בסיס ל"מטפחת כחולה". סביר להניח, כפי שציין צבי (גרימי) גלעד, שגאליצקי ידע ששם השיר שלחנו התנגן הוא "מטפחת כחולה", וסביב שם זה רקם את גרסתו ברוסית.
גאליצקי הציג את הבית שכתב בפני פטרסבורסקי, זה נתן את אישורו וגאליצקי השלים את גרסתו. הראשון שביצע גרסה זו, על הבמה, היה הזמר סטאניסלאב לנדאו (1912-1992). וכבר ב- 1940 הקליטו אותו איזאבלה יורייבה (ר' לעיל), ויקטרינה יורובסקיה.
אחרי הצטרפות בריה"מ למלחמה הופיעו לשיר גרסאות מלחמתיות, ביניהן הומוריסטיות, שאינן קשורות לטקסט המקורי. המפורסמת בהן היא גרסה שמתחילה במילים: "בעשרים ושניים ביוני / בשעה ארבע בדיוק / קייב הופצצה / וכך הודיעו לנו על תחילת המלחמה". (על פי חוקר הזמר הרוסי יורי ביריוקוב, מחבר המילים היה המשורר בוריס קובינייב, א"ס). בין הזמרים שביצעו גרסאות מלחמתיות באותה תקופה בולטת לידיה רוסלאנובה.
לשיא הפופולאריות הגיע השיר רק אחרי אביב 1942. באפריל באותה שנה הופיעה הזמרת קלאוודיה שולז'נקו בחזית וולקוב (ליד לנינגראד), ואת הופעתה סיקר כתבו של העיתון הצבאי "במערכה מכרעת", סגן מיכאיל מאקסימוב. לאחר ההופעה פגש מאקסימוב את שולז'נקו והציע לה לצרף לרפרטואר הופעותיה את "מטפחת כחולה", שהיה כבר פופולארי בין החיילים. שולז'נקו אמרה שהמילים אינן מתאימות לזמן מלחמה וכשהבינה שמאקסימוב כותב שירים הציעה לו לשכתב את השיר. מאקסימוב שכתב את השיר באותו לילה. על פי חלק מהמקורות שולז'נקו הכניסה תיקונים משלה ומאז לא החמיצה הזדמנות לשיר אותו. בנובמבר 1942 צולמה שולז'נקו כשהיא מבצעת את השיר עבור סרט הקולנוע "קונצרט לחזית (1942)" ומאז שמהּ הפך להיות מזוהה עם השיר. על קברה שבמוסקבה חקוקה מטפחת כחולה.
לגבי המילים של השיר הפולני המקורי קיים ספק. לפי הספר "השרביט הלבן" של סטנלי לאודן (1992-1912), שהופיע בלונדון, 1957, הוא (בשמו המקורי סטאניסלאב לאנדאו) כתב שיר בפולנית, על מטפחת כחולה, בביאליסטוק, בערב בו הלחין פטרסבורסקי את השיר, אבל, למילים של שיר זה, בפולנית, אין עדות לא בדפוס ולא בהקלטה. על פי השבועון הוורשאי "סטוליצה", מס' 39, מיום 24 בספטמבר 1967, השיר שמופיע אצלנו ב"זמרשת" (ר' לעיל), נכתב שבועיים קודם, בוורשה, ע"י המשורר ארתור טור (צוויבאק) (1968-1894) בשיתוף עם המשוררת אגנייסקה (ג'אגיינקה) פייל (1999-1922). קראו על כך בהרחבה, ב"סיפור שיר" להלן.
מוסיף עמוס רודנר:
לפי ההסטוריון אנטוני ביוור, השיר היה כל כך פופולרי בצבא האדום עד שהחיילים היו מסתערים בקריאה: "זא רוֹדינוּ! זא סטלינא! זא סיני-פלאטוֹצֶ'ק! הוּרָה!"
(למען המולדת! למען סטלין! למען המטפחת הכחולה! הידד!)
השיר תורגם ע"י שלונסקי ב 1944 לפי הזמנת תיאטרון 'המטאטא' עבור ההצגה 'שי לחייל', בה שרה אותו טובה פירון. כפי שניתן לראות מהשוואת גרסאות המילים (לעיל) וכפי שהבחין בכך צבי (גרימי) גלעד, שלונסקי עצמו שינה את הגרסה הראשונה (שהופיעה בתכנית ההצגה "שי לחייל"). מאוחר יותר שובשה השורה "גז ועבר החלום" ומבצעים הקליטו אותה דוקא בצורתה הראשונה - "ויתגשם החלום" או בצורה שונה לחלוטין - "תם ונשלם החלום" וכן שובש הבית שמתחיל במילים: "תמו הקור והדלף": הצרוף "תכלת ואור מסביב" הוקלט לעתים כ"שמש ואור מסביב", הצרוף "בוקר ושמש" שובש לעתים ל"בוקר וערב" והצרוף "לילה ואמש" שובש לעתים ל"לילה ואלף". (רשימת השיבושים אינה מלאה).
בתכניית "שי לחייל" (ר' צילום להלן), תכנית "המטאטא" שבה בוצע השיר לראשונה בעברית רשום (כנראה בטעות) נ. רסקין כמחבר המילים של השיר הרוסי.
עוד על השיר ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף.
ביצועים נוספים:
- אריק איינשטיין
- חבורת התקליט "למרוסיה באהבה".
- אריק סיני
- טובה פירון (סרטון משנת 1975)
- איתן מסורי
- שוקולד מנטה מסטיק
- מרגלית צנעני (שיר שלישי מארבעה ב"מחרוזת עברית" [1988], תזמון 4:11)
- רוקסנה ריזניק (Roxana Rieznik)
- ישראל דיין במחרוזת טומבללייקה
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
"מטפחת כחולה" ("Niebieska chusteczka"), מי כתב את השיר הפולני ומתי? / אלי ס"ט (עריכה: אביתר כהן)1
מבצעים שונים העניקו שמות שונים לשיר, למשל: Niebieska chusteczka / Błękitna chusteczka ("מטפחת כחולה") או Mała niebieska chusteczka / Mała błękitna chusteczka ("מטפחת כחולה קטנה").
כך או אחרת, לא מצאנו הוכחה שהשיר הופיע בדפוס או שהוקלט בשפה כלשהי לפני 1940.
את המנגינה כתב המלחין הפולני, גם הוא ממוצא יהודי, יז'י פטרסבורסקי (Jerzy Petersburski, 1895-1979). בשני העשורים שקדמו למלחה"ע השנייה, היה פטרסבורסקי דמות בולטת בסצנה של המוזיקה הקלה שפרחה בוורשה. בתחילת מלחה"ע השנייה נמלטו רבים משטחי פולין שנכבשה ע"י הנאצים, לשטחי בלארוס. בין הנמלטים היו גם פטרסבורסקי ובן דודו המוזיקאי הנריק גולד (1899-1977 ,Henryk Gold). הם נפגשו בביאליסטוק והקימו תזמורת קלה בשם "הג'אז הכחול". התזמורת הופיעה בביאליסטוק, בלבוב ובמינסק, ובאביב 1940 הגיעה למוסקבה והופיעה בתיאטרון "הרמיטאז'".
על פי המוזיקולוג, האספן וחוקר הזמר הרוסי יורי ייבגניביץ' ביריוקוב (Юрий Бирюков, 1935-2021), באותה הופעה במוסקבה ניגן פטרסבורסקי כקטע מעבר את מנגינת השיר. בהופעה נכח המחזאי יאקוב (קובה) גאליצקי (Яков (Куба) Галицкий, 1908-1976), ששמו היהודי היה יעקב מארקוביץ' גולדנברג, ועוד באותו ערב הוא חיבר למנגינה גרסת מילים קצרה ברוסית. לאחר ההופעה הראה אותה לפטרסבורסקי, וזה הציע להרחיבה. גאליצקי נענה וכך נוצרה Синий платочек (מטפחת כחולה), גרסת המילים הרוסית הראשונה, ותוכנה – פרידה וגעגועים ללא אזכור המלחמה. ימים אחדים לאחר השלמת השיר הרוסי הוא בוצע ע"י תזמורת "הג'אז הכחול" עם הסולן סטאניסלאב לאנדאו. עד מהרה נעשה השיר הרוסי פופולרי, וכבר ב-1940 הקליטו אותו הזמרות איזבלה יוריבה ויקטרינה יורובסקיה. את הגרסה הזו תרגם לעברית אברהם שלונסקי ב-1944.
פטרסבורסקי והנריק גולד הצטרפו לצבא-אנדרס המתהווה שהגיע ב-1943 לארץ-ישראל. הנריק גולד נשאר תקופת מה בארץ והלחין (תחת השם צבי זהבי) את "ארצנו הקטנטונת". פטרסבורסקי, על פי הבלוג culture.pl, סיפר שליווה ב-1943 בקונצרט בירושלים זמרת פולניה בשם הנקה אורדונובנה (Hanka Ordonówna, 1902-1950). אחרי המלחמה עבר לברזיל ומ-1949 חי בארגנטינה.
גרסת המילים הפולנית הראשונה: הייתה או לא הייתה?
סטאניסלאב לאנדאו עבר אחרי המלחמה לחיות בלונדון תחת השם סטנלי לאודן (Stanley Laudan). ב-1957 התפרסם ספר קורותיו של לאודן "השרביט הלבן" ובו (עמ' 111-110) הוא מספר מתי, איפה וכיצד הולחן השיר "המטפחת הכחולה". לטענתו הוא היה זה שחיבר את גירסת המילים הראשונה בפולנית.
לפי סיפורו, בתחילת 1940 הוא נפגש בביתו של יו"ר איגוד המוזיקאים של ביאליסטוק עם פטרסבורסקי ועם הנריק גולד. פטרסבורסקי פרש ממשחק הקלפים, ניגן בפסנתר והלחין מנגינת שיר חדש. בעוד פטרסבורסקי מנגן הוא (לאודן) כתב גרסת מילים בפולנית על "מטפחת כחולה" ובעזרת פטרסבורסקי התאים אותה למנגינה, ועוד באותו ערב נכתבה גם גרסת מילים ברוסית. לא מוכרת הוכחה ששתי גרסאות אלו אמנם נכתבו, ואם נכתבו – לא נותר מהן זכר. לאחר אותו ערב, לפי סיפורו, הוא שר את השיר בפולנית בסבב הופעות. אם זה קרה, סביר להניח שזה קרה בערים בהן היה קהל דובר פולנית. העיר הראשונה, לדבריו, הייתה ווילנה.
סיפורו של לאודן לא מעורר אמון: מדוע לא סופר הסיפור עד 1957? מדוע אחרים מסתייגים ממנו? ומדוע הוא לא רשם אותו בספרו? לו הייתה בספר גרסת מילים בפולנית, סיפורו אולי היה מתקבל על הדעת, אבל בספר מופיע רק חלק מ The Blue Shawl, הגרסה האנגלית שהקליט ב- 1958 (תקליט מס' 45-1434 של חב' "Oriole"):
These are the times I remember,
Times I shall always recall,
You came to me, like a spring in December,
Wearing a blue silken shawl.
No tears, no sighs,
Blue as the shawl were your eyes,
We had to part, you left in my heart,
This love, Oh! My blue silken shawl.
כך או אחרת, גם אם נרצה להאמין לסיפורו של לאודן, מילים שכתב בפולנית אין בנמצא.
מתי ובאילו נסיבות נכתב השיר של ארתור טור?
ארתור טור היה אושיית תיאטרון וקברטים בוורשה של שנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת וגם לאחר המלחמה. הוא כתב מערכונים ושירים והיה מנהל ספרותי של תיאטראות וקברטים, אך ידוע מכול כמחבר המילים לשיר "מטפחת כחולה". טור היה בן גילו וחברו של פטרבורסקי, אך לא היה יכול לכתוב את המילים קרוב להלחנת השיר, שכן פטרסבורסקי הלחין את המנגינה בביאליסטוק, אז תחת שלטון בריה"מ, ואילו טור ורעייתו הלנה, על פי רשימת יהודים ניצולים מהשואה, היו עד 1942 ברחוב קרוכמאלנה 9 שבגטו וורשה.
אחרי המלחמה, טור נשאר בוורשה בעוד פטרסבורסקי חי רוב השנים בארגנטינה, אבל ב-1967, אחרי מות אשתו מריה, גברה בו התשוקה לבקר במולדתו. זה היה אמור להיות ביקור לא ממושך, אך השלטון הקומוניסטי קבל את פטרסבורסקי בזרועות פתוחות. הוא עוד חזר לארגנטינה, הפעם לחסל את ענייניו שם, ובאביב 1968 חזר לפולין עד סוף חייו. יש סברה שהקשר בין השניים נשמר כל השנים, כך שטור ידע על שובו של פטרבורסקי לפולין, ויש אף המייחסים לטור מודעה קטנה שפורסמה בשבועון הוורשאי "סטוליטסה", מיום 24 בספטמבר 1967:
[הודעה על] בואו של המלחין יז'י פטרסבורסקי, שהיה פופולרי בתקופה שלפני המלחמה ומתגורר בבואנוס איירס. הוא יישאר בפולין חודשיים. פטרסבורסקי הוא היוצר של יצירות מופת רבות, מהן שהולחנו לאחר עזיבתו את פולין, מילים לשלוש מהן נכתבו לפני שבועיים על ידי זוג סופרים בוורשה: אגניישקה פיייל וארתור טור.
מסתבר, אם כן, שלגרסה הפולנית של "מטפחת כחולה" יש תעודת לידה יחסית מדויקת ומפורטת: השיר נכתב בוורשה בתחילת ספטמבר 1967, וכתבו אותו שניים: ארתור טור והמשוררת אגניישקה פייל (Agnieszka Feil, 1922-1999). השיר הוקדש לזמרת האופרה סילביה קליידיש (Sylwia Klejdysz, 1927-1994), שנישאה לפטרסבורסקי ב-30 בינואר 1968 במשרד הרישום בוורשה, כשבין העדים היה ארתור טור.
משהתבררו הפרטים הביוגרפיים, נבחן מספר מילים בשיר שקודם הייתה להן משמעות כללית:
כאשר, למלחמה, מעירך - Kiedym na wojnę z twego miasteczka
נסעתי לסוף העולם - Odjeżdżał na świata kres.
הרפרנסים מתחדדים: האירוע "מלחמה" = מלחה"ע השנייה; המקום "עירך" = ורשה; ו"סוף העולם" = ארגנטינה.
אהרן שפי, יליד 1928, אפילו זוכר שפטרסבורסקי שהה בארץ:
[...] החזרתם אותי לשנות הארבעים. בעודי נער, הייתה אחותי בצוות הרקדניות בסטודיו של מיה ארבטובה, ששותפו בהפקות לי לה לו. הלכתי עם הוריי להצגת בכורה באולם ישה חפץ. על הבמה ניצבו שני פסנתרי-כנף שליוו את ההצגה. לידם הפסנתרנים פטרסבורסקי ומשה וילנסקי, שליוו, בין השאר, את "תכול המטפחת" (עם טובה פירון?), את "כלניות" של וילנסקי ועוד להיטים עם ג'ני לוביץ', מינה ברן ומתתיהו רוזין. הבמאי היה זנון ורדן, והמנחה – אלכסנדר יהלומי.
צפו בשיר הפולני, בהופעת רחוב של להקת "ווקה" (Beka), ב- 2012, עם כתוביות תרגום של אלי ס"ט, של השיר לעברית.
1 המאמר נכתב תחילה ב-2016 בהתבסס על פוסט של החוקר גיאורגי סוחנו מ- 2014, והוא הורחב ועודכן ב-1 בספטמבר 2022.
על מטפחות כחולות בשירים רוסיים / אלי ס"ט
"מטפחת כחולה" היא מוטיב חוזר בזמר הרוסי, שמבטא הבטחה להמתנה נאמנה בשעת פרידה. השיר העברי הבולט ביותר שבו מופיע מוטיב זה הוא תרגומו של שלונסקי "תכול המטפחת".
על פי "עונ"ש", הבלוג של פרופ' דוד אסף, שלונסקי עצמו חזר למוטיב המטפחת הכחולה גם בשיר אחר שלו שהושר באותה תוכנית, "שלום עירי נוחמה" [הכוונה לתוכנית "שי לחייל" (1944) של תיאטרון "המטאטא" שבה הושרו גם "תכול המטפחת" וגם "שלום עירי נוחמה" – א"ס].
ואמנם הפזמון של "שלום עירי נוחמה" בתרגומו של שלונסקי מסתיים במילים: "מטפחת כחולה מרחוק". שלונסקי נהג לדייק בתרגומו; האם במקרה זה הוא חרג ממנהגו? התשובה שלילית: המטפחת הכחולה מופיעה בסוף הפזמון של השיר הסובייטי Вечер на рейде ("ערב במעגן"), שירו של אלכסנדר צ'ורקין, שהוא המקור הרוסי של "שלום עירי נוחמה". למעשה, השורה המקורית "Знакомый платок голубой" היא בתרגום מילולי "המטפחת הכחולה המוכרת". ניתן לשער שכאשר צ'ורקין כתב מילים אלו ב-1941, הוא רמז ל- Синий платочек ("מטפחת כחולה"), שירו של קוּבָּה גָּלִיצְקִי והמקור של "תכול המטפחת", שחובר כשנה קודם לכן (1940) וכבר היה פופולארי. אבל גם שירו של גליצקי אינו "האב הקדמון" של שירים בהם פרידה קשורה למטפחת כחולה.
למיטב ידיעתנו האב הקדמון הוא השיר העממי הרוסי Ехали цыгане ("יצאו הצוענים") שידוע כי נכתב שנים קודם, אך לא ידוע בדיוק מתי. השיר המקורי מספר על פרידה טרגית שאין בצידה תקווה:
כשהצוענים יצאו מביתם אל השוק - Ехали цыгане, цыгане с ярмарки да домойהם עצרו תחת עץ תפוח גדול - И остановилися под яблонькой густойושם בחור צעיר - Парнишка молодой, молодойעם חולצה אדומה וכל כך יפה - В красной рубашоночке хорошенькой такойואיבד את הרחוב - Потерял он улицуאיבד את בית ילדותו - Потерял он дом свой роднойואיבד צעירה עם מטפחת כחולה - Потерял он девушку Платочек голубой
אגב, לפי לחנו של "יצאו הצוענים" כתב אריה אורי את שירו "הי עלמות", שלמילותיו אין קשר לטקסט של השיר המקורי.
ב-1970 כתבה המשוררת מַרְגָּרִיטָה אָגָשִׁינָה את שירה Подари мне платок ("תן לי מטפחת") שהולחן ע"י גריגורי פונומארנקו, וגם הוא מספר על מטפחת כחולה. צפו בביצועה של ליודמילה זיקינה.
[המאמר נכתב תחילה ב-7.11.2015, ונערך שוב באוקטובר 2017 וכן בספטמבר 2022]
השיר כפי שהופיע בתוכנייה של הצגת המטאטא "שי לחייל" ב-1944:
תודה לאורי יעקובוביץ'