מַאי קָא מַשְׁמַע לָן הַגֶּשֶׁם,
עַל מַה הוּא בָא לִי לְהוֹרוֹת?-
עַל הַשְּׁמָשׁוֹת טִפּוֹת הַמַּיִם
כְּאֶגְלֵי דִמְעָה יוֹרְדוֹת.
וּקְרוּעוֹת הַנַּעֲלַיִם
וּבָרְחוֹב הַבּוֹץ פָּשָׁה;
מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא הַחֹרֶף,
אֵין קַפּוֹטָה לִי חַמָּה.
מַאי קָא מַשְׁמַע לָן הַנֵּר,
עַל מַה וְעַל מַה הוּא לִי יוֹרֶה?-
מְטַפְטְפוֹת טִפּוֹת הַחֵלֶב,
עוֹד מְעַט כְּעָשָׁן יִכְלֶה.
כֵּן בְּבֵית-מִדְרָשׁ אֶכְהֶה
וְכַנֵּר הַזֶּה אֶדְעַךְ,
עַד אֶגְוַע שׁוֹמֵם, עָזוּב
בְּפִנַּת הַחֶדֶר "בַּמִּזְרָח"
מַאי קָא מַשְׁמַע לָן שָׁעוֹן,
עַל מַה יּוֹרֶה לִי בִּמְחוֹגָיו?-
בְּלוּחַ הַשָּׁעוֹת – לוּחוֹ,
בְּתִקְתּוּקָיו, בְּצִלְצוּלָיו.
הֲרֵיהוּ כְלִי מַעֲשֵׂה חוֹשֵׁב,
אֵין בּוֹ כָּל נִשְׁמַת חַיִּים;
בְּבוֹא הָעֵת הוּא יְצַלְצֵל
בְּלִי רָצוֹן וּבְלֹא יוֹדְעִים.מאי קא משמע לן הגשם,
על מה הוא בא לי להורות?-
על השמשות טיפות המים
כאגלי דמעה יורדות.
וקרועות הנעלים
וברחוב הבוץ פשה;
ממשמש ובא החורף,
אין קפוטה לי חמה.
מאי קא משמע לן הנר,
על מה ועל מה הוא לי יורה?-
מטפטפות טיפות החלב,
עוד מעט כעשן יכלה.
כן בבית-מדרש אכהה
וכנר הזה אדעך,
עד אגווע שומם, עזוב
בפינת החדר "במזרח"
מאי קא משמע לן שעון,
על מה יורה לי במחוגיו?-
בלוח השעות – לוחו,
בתקתוקיו, בצלצוליו.
הריהו כלי מעשה חושב,
אין בו כל נשמת חיים;
בבוא העת הוא יצלצל
בלי רצון ובלא יודעים.
מילים: אברהם רייזין
(לחנים נוספים לטקסט זה)
תרגום: חיים בנציון אילון-ברניק (לחנים נוספים לתרגום זה) לחן: עממי יידי
|
על השיר
ראו את מאי קא משמע לן בתרגום אברהם לוינסון, ושם פרטי המקור והפניות לכל התרגומים.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר
מקור: "חיים בנציון אילון-ברניק: היה היה מעשה - שירים, סיפורים, מסורות, מנהגים, הנהגות, בדיחות, פתגמים, אמונות תפלות, פרפראות, חידות", פולקלור, תש"ו 1946, עמוד 59
עדכון אחרון: 19.09.2024 12:37:26
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם