שיר יין

כּוֹס נִשָּׂא רֵעִים, כּוֹס יַיִן הֵן כּוֹחֵנוּ רַב עֲדַיִן. לִכְבוֹד יֵינִי וּבַת עֵינִי יָרִים כָּל אִישׁ כּוֹסוֹ מִיָּד. הוֹי, בַּטְלָנִים, עַל מַה תַּחְלֹמוּ? עַל מַה תֵּשְׁבוּ? עַל מַה תִּדֹּמּוּ? תּוּרַם עַל כֹּל, קִרְאוּ בְּקוֹל! מַדּוּעַ זֶה פִּתְאוֹם פִּיכֶם נָדַם? קִרְאוּ, קִרְאוּ! קִרְאוּ, בְּנֵי חֲמוֹר, שׁוֹטֵי עוֹלָם! לַיַּיִן וְלָאַהֲבָה – מַה לָּהּ יִדְמֶה? מַה יִּשְׁוֶה לָהּ? תְּחִי, תְּחִי, תְּחִי נָא לְעוֹלָם!כוס נישא רעים, כוס יין הן כוחנו רב עדיין. לכבוד ייני ובת עיני ירים כל איש כוסו מייד. הוי, בטלנים, על מה תחלומו? על מה תשבו? על מה תידומו? תורם על כול, קראו בקול! מדוע זה פתאום פיכם נדם? קראו, קראו! קראו, בני חמור, שוטי עולם! ליין ולאהבה – מה לה ידמה? מה ישווה לה? תחי, תחי, תחי נא לעולם!

מקור: "Canons from Flanders and the Rest of the World in Many Languages", ללא שנה, עמוד 26