בעל עגלה

רָכוּב עַל דּוּכָנִי בְּעֶגְלַת קָרוֹנִי אֵצֵא עִם סוּסַי זוּגוֹתַיִם; לַיְלָה סַגְרִיר עַל דֶּרֶךְ וָנִיר, סַעַר וְחֹשֶׁךְ מִצְרַיִם. וִיּוֹ אַבִּירִי שֶׁלִּי, וִיּוֹ נִשְׁרִי שֶׁלִּי, שְׂאוּ רָאשֵׁיכֶם בְּגָאוֹן! נוֹסְעֵיכֶם גַּלְגְּלוּ, עַצְמוֹתָם טַלְטְלוּ, יִדְהַר וְיַחְרֹךְ הַקָּרוֹן! "לְרַבִּי אֲנִי" –מֵאִיץ בִּי פְּלוֹנִי, "אָנָּא הָחִישָׁה פְּעָמֶיךָ!" "לְאַט לְךָ בְּנִי" – גּוֹנֵחַ שֵׁנִי - הוֹי, הַטְּחוֹרִים לֹא עָלֶיךָ... וִיּוֹ אַבִּירִי שֶׁלִּי, וִיּוֹ נִשְׁרִי שֶׁלִּי, אוֹר מְהַבְהֵב בַּמֶּרְחָק: אַדְמוֹ"רֵיהֶם הֵם מִי, מְחוֹשֵׁיהֶם לֹא לִי, וִיּוֹ דֵּי קָרוֹב הַפֻּנְדָּק... שָׁם פֻּנְדָקִי: אִישׁ חָרוּץ וְנָקִי. בֶּן אַשְׁכְּנָז הַבַּרְנָשׁ: שְׂפָמוֹ מְכֻדָּן חָטְמוֹ אַרְגְמָן לוֹגֵם מִן הַכּוֹס, מִן הַיָּ"ש. הוֹי פֻּנְדָּקִי שֶׁלִּי, חוּשָׁה הַגִּישָׁה לִי, יַאֲרִיךְ אֶל יָמֶיךָ לָרֹב! מִמַּשְׁקֶה הַסְּגֻלָּה, כּוֹס לִי תֵּן, תֵּן גְּדוֹלָה, וִיּוֹ, עוֹד וָעוֹד עַד-בְּלִי-סוֹף! כּוֹס וְכוֹס בְּגָאוֹן, כָּךְ הֵרִיק הָעֶגְלוֹן, מָזוֹג וְגָמוֹע עַד בּוֹשׁ, חָזַר עִם שׁוֹטוֹ, בְּלֹא סוּסָיו אֶל בֵּיתוֹ, כּוֹשֵׁל וְאָבֵל וּשְׁתוּי-רֹאשׁ. הוֹי פִּתְחִי חֲמוּדָה, לְאִישֵׁךְ בִּישׁ–גַּדָּא, לְשַׁבָּת בְּיָדִי אֵין מְאוּם: אַךְ רוּחֵךְ אַל יִפֹּל, כִּי יֵשׁ אֵל כָּל-יָכוֹל, לֹא יַעַזְבֵךְ אָב רַחוּם.רכוב על דוכני בעגלת קרוני אצא עם סוסי זוגותיים לילה סגריר על דרך וניר סער וחושך מצריים ויו אבירי שלי ויו נשרי שלי שאו ראשיכם בגאון נוסעיכם גלגלו עצמותם טלטלו ידהר ויחרוך הקרון לרבי אני מאיץ בי פלוני אנא החישה פעמיך לאט לך בני גונח שני הוי הטחורים לא עליך ויו אבירי שלי ויו נשרי שלי אור מהבהב במרחק אדמוריהם הם מי מחושיהם לא לי ויו די קרוב הפונדק שם פונדקי איש חרוץ ונקי בן אשכנז הברנש שפמו מכודן חוטמו ארגמן לוגם מן הכוס מן היי"ש הוי פונדקי שלי חושה הגישה לי יארך אל ימיך לרוב ממשקה הסגולה כוס לי תן תן גדולה ויו עוד ועוד עד בלי סוף כוס וכוס בגאון כך הריק העגלון מזוג וגמוע עד בוש חזר עם שוטו בלא סוסיו אל ביתו כושל ואבל ושתוי ראש הוי פתחי חמודה לאישך ביש גדא לשבת בידי אין מאום אך רוחך אל ייפול כי יש אל כל יכול לא יעזבך אב רחום