בינינו ובינם

בֵּין הַשּׁוֹמְרִים יֵשׁ אוֹמְרִים: "עִזְבוּ עִזְבוּ דַּתְכֶם, בְּנֵי יְהוּדִים! כִּי זוֹ הַדָּת אֶתְכֶם תַּט מִן הָעֲתִידוֹת וְהַיִּעוּדִים. רַק בְּעַד הָאָרֶץ [או הָאֶרֶץ] נַעֲבֹד בְּמֶרֶץ וְנִבְנֶה אֶת הַיְּסוֹד לְיִשְׂרָאֵל הָעַם. מֵהַדָּת – חֹפֶשׁ (?) וּנְקַבֵּל נֹפֶשׁ (?) וּכְבוֹדֵנוּ בַּגּוֹיִים אַל נָא יוּעַם". וְשׁוֹמֵר הַדָּת לְאַט לְאַט יְאַגֵּד יַחַד שְׁנֵי רַעֲיוֹנוֹת: בֵּין הַלְּאֹם וְהַדָּת - אֵין תְּהוֹם וּבְקָרוֹב הָרַעֲיוֹן זֵר יַעֲנֹד!בין השומרים יש אומרים: "עזבו עזבו דתכם, בני יהודים! כי זו הדת אתכם תט מן העתידות והיעודים. רק בעד הארץ נעבוד במרץ ונבנה את היסוד לישראל העם. מהדת - חפש ונקבל נפש וכבודנו בגויים אל נא יועם". ושומר הדת לאט לאט יאגד יחד שני רעיונות: בין הלאום והדת - אין תהום ובקרוב הרעיון זר יענוד!