מילים: יצחק שנהר
(לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: דניאל סמבורסקי כתיבה: 1934 [1935?] הלחנה: 1932-33
|
עיבוד: אריה לבנון
ניצוח: אריה לבנון שנת הקלטה: 9.1.1968 ביצוע כלי. מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
המקהלה לזמר עם 
ניצוח: בתיה שטראוס
שנת הקלטה: 20.7.1965
בליווי הרכב כלי
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתחבורת שירי תנועות הנוער (דו רה ומי עוד) 
שנת הקלטה: 1974
עיבוד קולי: נעמי פולני, עיבוד כלי: גיל אלדמע
נכלל בתקליט: משירי תנועות הנוערזמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2007
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1, שהתקיים במועצה מקומית אזור, ב-9 בנובמבר 2007.
על פי עדות דניאל סמבורסקי (תצליל ד', תשכ"ט), הוא כתב את הלחן לשיר זה (וגם ל"שיר בוקר" - "בהרים כבר השמש מלהטת") בברלין. השיר נכלל במחזה תעמולתי ציוני "הפתרון היחידי" מאת סלי (שאול) לוין, שהועלה (בגרמנית) ערב עליית היטלר לשלטון. השיר המקורי פתח במילים "Die Hindernisse turmen sich von uns". בארץ התאים סמבורסקי את הלחן למילותיו של יצחק שנהר. בתכנית "שרתי לך ארצי" פרק ט"ו, שבה מספר סמבורסקי על נסיבות הלחנת השיר (ראו בהמשך קישור לסרטון מקוצר), מזכיר דן אלמגור כי השיר הפך להמנון המכבייה השנייה (1935), ואף יצא כגלוית דואר. (על גלויות הדואר ה"מזומרות" של הקק"ל ניתן לקרוא ברשימתו של פרופ' שי בורשטין על פרויקט "שירי-עם ארץ-ישראליים".) סמבורסקי מסר דברים דומים עם תאריכים בקול ישראל, 9.4.1968. הדברים מתועתקים בכרטסת מאיר נוי.
ביצועים נוספים:
- דניאל סמבורסקי שר את השיר בגרמנית ומיד אחריו מבצעת אותו חבורת רננים (סרטון, מתוך "שרתי לך ארצי")
- לירון לב (סרטון, מתוך פסטיבל עין-גב 2010)
- ביצוע של חבורה מתקליט ולאחריו ביצוע מהדלקת המשואות בהר הרצל 2010 בעיבוד אפי שושני (סרטון)
- איתמר רוטשילד וערן ויץ (וידיאו)
ראו את השיר גם בלחן שלום סקונדה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווים: הלל אילת
מספר אהרן שפי:
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.שיר הלכת הזה מורכב משני השירים של יוצאי גרמניה סטפן וולפה ודניאל סמבורסקי: "צדקתם הבונים הצעירים" ו"שיר החירות". יש בין השירים הללו איזה חוט סמוי של קשר לאותה מסורת שעליה גדלו ושל הסתגלות לנופי הארץ. חשבתי שראוי להם לשכון כבוד באתר זֶמֶרֶשֶׁת, בעיבוד עשיר ככל האפשר. את שניהם שמעתי לראשונה ב-1943 מושרים בפי ילדי אשדות-יעקב. הם למדו אותם מפי המורה למוסיקה, איש קבוצת גשר, רזי סולודר.