מילים: נתן יונתן
לחן: לב שוורץ כתיבה: 1943 הלחנה: 1938
|
משה רדי (רדולנסקי) 
שנת הקלטה: 1975
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת הקלטה ביתית, של הבית השני בלבד. |
שלישיית שריד 
שנת הקלטה: 1963
מקור: המופע "אנו עולים ושרים", היכל התרבות, תל אביב
הביצוע נכלל בתקליט הראשון מתוך שניים מהמופע "אנו עולים ושרים", והוטבע גם בתקליט של שלישיית שריד כעבור שנה. כמו כן עותק נמצא בסליל באוסף קול ישראל מיום 29.12.1963, אולי מועתק מהתקליט או ישירות מהמופע.
נכלל גם בתקליטור "למרחקים מפליגות הספינות", אוסף שירי נמל וים לציון 70 לנמל תל-אביב בעריכת נחום (נחצ'ה) היימן
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומיתנכלל בתקליט: טוב ללכת בדרכים
נכלל בתקליטור: אנו עולים ושרים - שירי תנועות הנוער
נכלל בתקליט: אנו עולים ושרים: יובל השומר הצעיר בשיר ובזמר, חלק 1
דני מסנג  ביצוע:
שלישיית שריד  ביצוע:
מפסקול הסרט 
מקור: מסרט הקולנוע הסובייטי "ילדותו של גורקי", במאי-מארק דונסקוי
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Город на Каме ("עיר על נהר קמה"), אך ללא זיקה למילותיו. השיר הרוסי נכתב עבור סרט הקולנוע Детство Горького ("ילדותו של גורקי"), של הבמאי מארק דונסקוי, 1938. את השיר העברי כתב נתן יונתן בהשפעת "דן הפלמחניק". קראו אודותיו מטה במסגרת "סיפור שיר".
על-פי מחקרו של ולדימיר לייקין (נערך בידי אֶבְיָתָר מזֶמֶרֶשֶׁת):
מילותיו המקוריות של השיר מופיעות בספרו האוטוביוגרפי של מקסים גורקי "ילדות" (שנכתב בשנים 1912-1913), כשיר שהמציאו הילדים על מנת להתגרות בחברם שרצה לחזור לעיר הולדתו ושכח את שמה. כל שזכר היה שהיא נמצאת על נהר קאמה, והם התגרו בו בלגלוגם על העיר שאין איש יודע היכן היא וכו'. מכאן שזה לא היה שיר ילדים ידוע בימי ילדותו של גורקי (כיוון שאז הומצא).
לקראת הסרט Детство Горького ("ילדותו של גורקי", 1938) עובדו מילות השיר (ר' לעיל את שתי הגרסאות) והוא הולחן. על-פי ארכיון הסרטים הממלכתי במוסקבה, המילים מיוחסות לגורקי ולטאטיאנה סיקורסקיה. סיקורסקיה הייתה עורכת ומתרגמת שעבדה עם המלחין שוורץ, שכתב את המוסיקה לסרט והיא שעיבדה את המילים מהספר למילות השיר בסרט. ייתכן שלב שוורץ שאל את הניגון ממקורות יהודיים, כי במנגינה הזאת (בשינויים קלים) אנשי חב"ד שרים את "שיר המעלות". צפו בוולודיה לייקין מספר על השיר.
צפו בקטע מן הסרט Детство Горького, שבו ניתן לשמוע ביצוע מקהלתי לשיר הרוסי שלמנגינתו חיבר נתן יונתן הצעיר (שנקרא אז נתן קליין) את מילות "דוגית". שימו לב שהשיר בסרט מושר בסולם אחר (מז'ורי) מזה המוכר לנו (מינורי), ונשמע פחות נוגה.
לתחילת הלחן דמיון גם לקטע מתוך "שחר על נהר מוסקבה" מאת מוסורגסקי. תודה למיקי ארבל על ההפניה.
ביצועים נוספים:
- הכל עובר חביבי (סרטון)
- חבורת התקליט "למרוסיה באהבה"
- קולות ירדן (סרטון; תזמון 1:27)
- דפנה דקל (סרטון, עד תזמון 0:46)
- אריק איינשטיין
- האחים והאחיות
- יהורם גאון (בליווי תזמורת; סרטון, שיר ראשון במחרוזת)
- עוזי מאירי
- אריק לביא ואילנה רובינא (סרטון מהופעה ב"צוותא" 1976)
- ג'קי מקייטן (מתוך מחרוזת "אחינו הנהג")
- להקת חיל הים
עוד על השיר:
- צפירה יונתן מספרת איך קיבלה מנתן יונתן את השיר בתחילת הקשר ביניהם. ברקע: ביצוע השיר על ידי חבורת רפי גורן. (תזמון:8:01)
- פרודיה, "בלדה דו מטבחית", נדפסה ב"ציפור הנפש" גליון 7 בתאריך 8.5.1964. גזיר העיתון מודבק באוסף מאיר נוי, מחברת מס' 3 בלי תווים, עמ' 170 (עמ' 186 בקובץ הסרוק).
- פרודיה, "אם לא יעורו התנין והשבלול" (מתוך "פוציםפוצים", 2017)
- מידע נוסף על השיר וגלגוליו ניתן לקרוא בבלוג של פרופ' דוד אסף
- בהשראת השיר נכתבו השורות "כמו ספינה על מים שכל מלחיה נטרפו בים" בשיר של להקת טיפקס "כמו ספינה על מים".
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
התווים והסיפור מאחורי השיר כפי שפורסמו ב"גתית" מספר 54, ינואר-פברואר 1972, עמוד 9, הוצאת הנוער המוסיקלי בישראל.
מילות השיר "דוגית" בכתב ידו של המשורר, כפי שהוקדש לילדי קיבוץ שפיים בשנת 1944 (ככל הנראה, זמן לא רב לאחר חיבור השיר). שימו לב לחילופי הנוסח: המשורר כתב כאן "רוח שוטפת", ואילו אנו מכירים את השיר עם המילים "רוח נושבת".
הצילום באדיבות זלמה פלג מקיבוץ שפיים, והוא פורסם קודם לכן באתר לזכר נתן יונתן.
אלי סט מספר על גילוי "דן הפלמחניק", שבזכותו אנו שרים את "דוגית נוסעת" ואת "תהבהב לה האש":
שבעים שנה עברו מאז. אביב 1943. "דן הפלמחניק", שם של דמות כאילו בדויה לצורך הסיפור, צועד לצדו של המשורר נתן יונתן במסע רגלי של מחלקת הפלמ"ח מקיבוץ אילון לחוף אכזיב. על כך מספרת צפירה יונתן ב"הסיפור מאחורי השיר" על נסיבות כתיבת השיר "דוגית נוסעת". המחלקה צועדת ושרה עד ש"נגמרים לה השירים", ואז מי מציל את המצב אם לא "דן הפלמחניק" שמלמד את נתן יונתן מנגינה של שיר רוסי? המנגינה מיד "תופסת" את נתן יונתן ולפי אחת הגרסאות עד סוף אותו מסע "דוגית נוסעת" כבר היה כתוב. (ר' להלן, גם קטע ממכתבו של נתן יונתן לאורי יעקובוביץ', מיום 3.12.1990).
"דוגית נוסעת", מהיותר-אהובים שבין השירים הרוסיים בזמר הישראלי. שבעים שנה עברו ואנחנו לא יודעים דבר על "דן הפלמחניק" שהביא לחיינו את הלחן. בדיקה בין הקשורים לעניין ובקיבוץ אילון לא העלתה דבר.
באפריל 2013 התחלנו לאסוף חומרים לעריכת השיר "תהבהב לה האש בכירה" ב"זֶמֶרֶשֶׁת". חוקר הזמר הרוסי אורי יעקובוביץ' שלח כדרכו בקודש חומר רב ובתוכו מכתב מיום 7.6.1987 משמעון מנסקי, מחבר "תהבהב לה האש בכירה" (ר' קטע מהמכתב להלן). שמעון מנסקי היה בחייו חבר קיבוץ אילון, וכך הוא כותב:
את השיר "בחפירה" (שהוא השם הרשמי של "תהבהב לה האש בכירה" - א.ס.) תרגמתי לפי בקשתו של דן מהפלמ"ח (כיום חבר גבעת השלושה והיה בשעתו בפלוגת הפלמ"ח אצלנו). הוא היה חובב שירים רוסיים וגם נגן בפסנתר וידע את כל המנגינות.
שוב דן, שוב פלמחניק ושוב קשור בשירים רוסיים, אבל הפעם קצה חוט: חבר גבעת השלושה בשנת 1987. בירור בגבעת השלושה העלה חרס. בניסיון נוסף ענתה לי חברת הקיבוץ אלפה שגם היא לא ידעה, אבל אלפה כנראה שמעה את האכזבה שבקולי ושאלה: "דן? פסנתרן? מתקופת הפלמ"ח? אני חושבת שיש לי את מי לשאול". כשבוע לאחר מכן שמחה אלפה לבשר לי כי מדובר בדן בן-אשר שאמנם היה לפני שנים רבות בגבעת השלושה וייתכן שעבר לכפר-סאלד.
דפדוף חסר סבלנות בספר הטלפונים של הקיבוצים לכפר סאלד, ו-"בינגו": "בן-אשר גבי ועדינה". גבי הוא בנו של דן מנישואיו הראשונים. גבי אפילו זוכר שביקר את אביו באילון, אבל הוא אינו יודע דבר על מעורבותו של אביו ב"דוגית נוסעת". הוא הפנה אותי לארז, בנו של דן מנישואיו השניים, חבר קיבוץ דורות. לא עובר זמן רב, ואני מפתיע את ארז ואשתו שלומית בסיפור על "דוגית" ועל "תהבהב". הם משלימים את קטעי הפאזל החסרים:
"דן הפלמחניק" נולד כדן מוזר בהמבורג 17.5.1914. הוא עלה לארץ עם מירהל'ה, אשתו הראשונה ושירת בפלמ"ח במחלקת אילון, שם הכיר את חברו למחלקת הפלמ"ח נתן יונתן ואת חבר הקיבוץ שמעון מנסקי. הוא נישא בשנית והיה חבר קיבוץ גבעת-השלושה. בפילוג בקיבוץ המאוחד (תחילת שנות ה-50) עברו חוה דן ושלושת ילדיהם לקיבוץ דורות. דן, שניגן בפסנתר ואקורדיון, לימד מוסיקה בבית הספר "שער הנגב", הוא היה מעורה בחיי התרבות של קיבוצו ובין מקימי "תזמורת הקיבוצים" ומנהלה האדמיניסטרטיבי. בזיכרון ילדיו הוא קשור בעיקר למוסיקה קלאסית ופחות לשירי זמר. דן הלך לעולמו מוקף כשהוא מוקף בצאצאים ברוכי כשרון מוסיקאלי, בקיבוץ דורות ב-28.1.1979.
קטעי מכתבים לאורי יעקובוביץ': האחד מנתן יונתן, והשני משמעון מנסקי. (לחצו על התמונות להגדלה)
תודה לאורי יעקובוביץ'
דן בן-אשר בתקופת שירותו בפלמ"ח, יחד עם בנו גבי (תודה לגבי מכפר-סאלד על התמונה)