אל הקציר

קוּם, אַחִי, הַבֹּקֶר אוֹר. הַשָּׂדֶה נֵצֵא לִקְצֹר, יָם חִטָּה מַמְתִּין, לוֹחֵשׁ: בּוֹא, מַגָּל, וּבוֹא חֶרְמֵשׁ. נְאַלֵּם נָא אֲלֻמּוֹת; שׁוּר, עוֹלוֹת פֹּה עֲרֵמוֹת. הַשָּׂדֶה יִשָּׂא קוֹלוֹ: זֶה עָמָל וְזֶה פִּרְיוֹ. רוּחַ, רוּחַ, אַל תִּסֶעַר! זְרֵה הַתֶּבֶן מִן הַבַּר! יַעֲלֶה כְּרִי חִטָּה לְמִזְרַע וּלְפִתָּה.קום אחי הבוקר אור השדה נצא לקצור ים חיטה ממתין לוחש בוא מגל ובוא חרמש נאלם נא אלומות שור עולות פה ערמות השדה יישא קולו זה עמל וזה פריו רוח רוח אל תיסער זרה התבן מין הבר יעלה כרי חיטה למזרע ולפיתה

מבוסס על: "זמר חן", בית הוצאה של איגוד הקומפוזיטורים בשיתוף עם המרכז לתרבות ולחינוך, 1960, עמוד 90