קדרו פני השמים

קָדְרוּ, קָדְרוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְרוּחַ עַז רָעַשׁ. קִבְּלוּ, קִבְּלוּ הָרֵי אֶפְרַיִם קָרְבָּן צָעִיר חָדָשׁ. הוֹי נוּחָה, נוּחָה חֲבֵרֵנוּ וּשְׁכַב לָנֶצַח שָׁם. כָּמוֹךָ גַּם חַיֵּינוּ נַקְרִיב בְּעַד הָעָם. עַל הַר, עַל הַר נִשָּׂא גָּבוֹהַּ שׁוֹמְרִים עִבְרִים חוֹנִים. וְאֶל הָרֵי, הָרֵי גִּלְבּוֹעַ פְּנֵיהֶם מוּעָדִים. שׁוֹמְרִים עוֹבְרִים מֵהַגָּלִיל בְּצִלְלֵי הָרִים, וְעַל זְרוֹעוֹת יְדֵיהֶם גּוּף חֲבֵרָם נוֹשְׂאִים.קדרו קדרו פני השמים ורוח עז רעש. קיבלו קיבלו הרי אפרים קרבן צעיר חדש. הוי נוחה, נוחה חברנו ושכב לנצח שם. כמוך גם חיינו נקריב בעד העם. על הר על הר נישא גבוה שומרים עברים חונים. ואל הרי, הרי גלבוע, פניהם מועדים. שומרים עוברים מהגליל בצללי הרים. ועל זרועות ידיהם גוף חברם נושאים.

השיר העברי נכתב למנגינת השיר הרוסי Среди лесов дремучих ("בין היערות העבותים"). השיר אינו תרגום, אך נכתב בהשראת עלילת השיר הרוסי על מנהיג כנופיית שודדים שנהרג וחבריו נושאים אותו אל קבורתו. 

רווח הסיפור כי השיר נכתב לזכרם של השומרים יואש ויצחק שנפלו בהר אפרים, אך זו טעות שמקורה בבלבול עם שיר אחר, "בהר אפרים ביקנעם" (ראו שם את הסיפור ומידע נוסף). "קדרו פני השמים" נכתב כ-16 שנה לפני נפילת השומרים, כפי שמעיד להלן מחבר השיר.

את דברי מחבר השיר העברי מביא מיכאל קוכמן:

יהושע פרושנסקי, איש העלייה השלישית, סיפר את נסיבות חיבור השיר לבקשת דן אלמגור בסדרת הטלוויזיה "שרתי לך ארצי, פרק ט' (1974).

לאחר נפילת טרומפלדור בהגנת תל-חי ב-1 במרץ 1920 (י"א באדר תר"ף) ובעקבות רוח הנכאים שפשטה בייישוב בשל נפילתו, חיבר פרושנסקי שיר לזכרו.

כהשראה לשיר שימש לו שיר רוסי, מראשית המאה ה-20 על חבורת שודדים שבזזו את העשירים והתחלקו בביזה עם האיכרים (נוסח רובין הוד). באחת הפשיטות נהרג מפקדם וחבריו נשאו אותו על כתפיהם לקבורה ובעת הקבורה אמרו: "שכב חברנו במנוחה ואנו נמשיך את דרכך בקרב".

פרושנסקי חיבר מלים דומות ורק שינה את השמות הגיאוגרפיים בהתאם לנוף הארצישראלי ואף התאים את מילות השיר למנגינת השיר הרוסי. על שאלתו של המראיין "מה ל'הרי אפרים' ולטרומפלדור שנפל ונקבר בגליל, ענה פרושנסקי ש"הרי אפרים" נבחרו כחרוז ל"קדרו פני השמים"...

לאחר סיפור השיר שרו יהושע פרושנסקי ואחיו שמואל את השיר בגרסתו הרוסית (ר' ב"הקלטות נוספות", לעיל.)

על גלגולי השיר מספר אורי יעקובוביץ':

השיר Среди лесов дремучих ("בין יערות עבותים"), שהוא המקור ל"קדרו פני השמים" של יהושע פרושנסקי, הוא עצמו גרסה עממית של שירו של פיודור מילר (1818-1881) Погребение разбойникa ("קבורת השודד"). שירו זה של מילר הוא תרגום שירו של המשורר הגרמני פרדינאנד פריילינגראט (1810-1876) Banditenbegräbnis ("הלוויית השודדים") מאמצע המאה ה- 19. ברוסיה/בריה"מ היו לשיר מספר גרסאות, ביניהן השיר Мы красные солдаты ("אנו החיילים האדומים") שנכתב בזמן מלחמת האזרחים וכן (Среди лесов дремучих (партизанская песня ["בין היערות העבותים" (שיר פרטיזאנים)] שחיבר ואסילי לבדייב-קומאץ' בשנת 1941.

אלי ס"ט מעיר כי השיר הרוסי שולב בסרטי קולנוע:

• Две встречи ("שתי פגישות"), של הבמאי יקוב אורינוב, 1932
• Вдовы ("אלמנה"), של הבמאי סרגיי מיכאיליאן, 1976

ביצועים נוספים:

•  חבורת התקליט "למרוסיה באהבה".

 תווי השיר הרוסי

עיבוד מאת: אהרן שפי

אהרן שפי: "עוד שיר גדול של קרצ'בסקי פלוס שיר שאול מנוף מולדתו. ביחד זה מרש לתזמורת צבאית, המורכב מהשירים "אל ראש ההר" ו"קדרו פני השמים". המתנתי זמן רב עד ששלחתי את העיבוד, כי לא רציתי להיפרד ממנו... אקווה שיערב לשומעים, ושאִזכורו שוב ירומם את הנפש."

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

מילות השיר הרוסי (חלקי) בכתב-ידו של פרושנסקי, נכתבו ונשלחו לאורי יעקובוביץ' ב- 8.3.1984 

מכתב תשובה שכתב יהושע פרושנסקי לאורי יעקובוביץ', ב- 8.3.1984, על הכרותו עם השיר המקורי ועל תרגום "שירים רוסיים" נוספים.

הקלק על התמונה להגדלה.