מיהו המיילל ברוח - זֶמֶרֶשֶׁת

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ וְהָרוּחַ בּוֹ? מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ? מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב נָד עַל הַדְּרָכִים? כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף הַכְּלָבִים בּוֹכִים. אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת שָׁם בָּעֲרָבָה, שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת אֶת מְאַהֲבָהּ? אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד שֶׁנּוֹלַד עָצוּב, שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב? מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל? מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ וְאֵינוֹ יָכוֹל? זֶה שִׁיר-דֶּחִי, זֶה שִׁיר-בֶּכִי שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם. כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי עֶצֶב הָעוֹלָם.מיהו המילל ברוח והרוח בו? מיהו שהשאיר פתוח את דלתי ליבו? מיהו, מיהו, שמא כלב נד על הדרכים? כי תמיד בלילה דלף הכלבים בוכים. או אולי זאת הרכבת שם בערבה, שגזלה מין האוהבת את מאהבה? או אולי, אולי זה ילד שנולד עצוב, שהיתה לו אם אומללת והלכה בלי שוב? מיהו המילל ברוח ובקולו השכול? מי המתפלל לנוח ואינו יכול? זה שיר דחי, זה שיר בכי ששרים כולם. כך זולג לו על הלחי עצב העולם.

מילים: יעקב אורלנד
לחן: עממי רוסי

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ

וְהָרוּחַ בּוֹ?

מִיהוּ שֶׁהִשְׁאִיר פָּתוּחַ

אֶת דַּלְתֵי לִבּוֹ?

מִיהוּ, מִיהוּ, שֶׁמָּא כֶּלֶב

נָד עַל הַדְּרָכִים?

כִּי תָּמִיד בְּלַיְלָה דֶּלֶף

הַכְּלָבִים בּוֹכִים.

אוֹ אוּלַי זֹאת הָרַכֶּבֶת

שָׁם בָּעֲרָבָה,

שֶׁגָּזְלָה מִן הָאוֹהֶבֶת

אֶת מְאַהֲבָהּ?

אוֹ אוּלַי, אוּלַי זֶה יֶלֶד

שֶׁנּוֹלַד עָצוּב,

שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵם אֻמְלֶלֶת

וְהָלְכָה בְּלִי שׁוּב?

מִיהוּ הַמְּיַלֵּל בָּרוּחַ

וּבְקוֹלוֹ הַשְּׁכוֹל?

מִי הַמִּתְפַּלֵּל לָנוּחַ

וְאֵינוֹ יָכוֹל?

זֶה שִׁיר-דֶּחִי, זֶה שִׁיר-בֶּכִי

שֶׁשָּׁרִים כֻּלָּם.

כָּךְ זוֹלֵג לוֹ עַל הַלֶּחִי

עֶצֶב הָעוֹלָם.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (רוסית)

КОЛЫБЕЛЬНАЯ

Далеко в лесу огромном,

Возле синих рек,

Жил с детьми в избушке темной

Бедный дровосек.

Младший сын был ростом с пальчик,-

Как тебя унять,Спи, мой тихий,

спи, мой мальчик,

Я дурная мать.

Долетают редко вести

К нашему крыльцу,

Подарили белый крестик

Твоему отцу.

Было горе, будет горе,

Горю нет конца,

Да хранит святой Егорий

Твоего отца.

תרגום מילולי למקור הרוסי

"שִׁיר עֶרֶשׂ"

הַרְחֵק בְּיַעַר עָצוּם,

לְיַד נְהָרוֹת כְּחֻלִּים,

גָּר עִם יְלָדִים בְּבִקְתָּה אֲפֵלָה

חוֹטֵב-עֵצִים מִסְכֵּן.

הַבֵּן הַצָּעִיר הָיָה בְּגֹבַהּ שֶׁל אֶצְבַּע, -

אֵיךְ אוֹתְךָ לְהַרְגִּיעַ,

יְשַׁן, שֶׁקֶט שֶׁלִּי, יְשַׁן יֶלֶד שֶׁלִּי,

אֲנִי אִמָּא מְשֻגַּעַת.

מַגִּיעוֹת לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יְדִיעוֹת

אֶל פֶּתַח בֵּיתֵנוּ,

נָתְנוּ בְּמַתָּנָה צְלָב קָטָן לָבָן

לְאַבָּא שֶׁלְּךָ.

הָיְתָה צָרָה, תִּהְיֶה צָרָה,

לַצָּרָה אֵין סוֹף,

שֶׁיֵּגוֹר הַקָּדוֹשׁ יִשְׁמֹר

עַל אַבָּא שֶׁלְּךָ.

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

Колыбельная - שיר ערש

שָׁם הַרְחֵק בִּפְאַת-הַיַּעַר

נַחַל וּבִקְתָּה,

בָּהּ חוֹטֵב-עֵצִים הָיָה גָּר,

מְלוֹא הַבַּיִת טַף .

הַתִּינוֹק - אֶצְבְּעוֹנִי,

אַךְ, אֵין לוֹ רֶגַע שֶׁל מְנוּחָה,

הַס יַלְדּוֹן, עֲצֹם עֵינֶיךָ, בְּנִי,

לֹא רְאוּיָה אִמְּךָ.

כִּי פִתְאוֹם מִכְתָּב הִצְנִיחוּ

עַל הַסַּף; אֶתְמוֹל,

לְאָבִיךָ הֶעֱנִיקוּ

צְלָב-לָבָן גְּדוֹל.

עֶצֶב אֶת חַיֵּינוּ עוֹד יִגְדֹּשׁ -

צָרוֹת יֵשׁ שֶׁפַע רַב,

שֶׁיִּשְׁמֹר עַל אַבָּא הַקָּדוֹשׁ-

בָּרוּךְ-הוּא, מִכָּל רַע.

7.2018

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

רבקה קרמר

פסנתר: אלכסנדר (סשה) ארגוב
שנת הקלטה: 1961
מקור: תקליט לא מסחרי שחולק לחברי הצ'יזבטרון

ההקלטה מערוץ דודי פטימר ביוטיוב.

השיר העברי נכתב למנגינת שירה של המשוררת הרוסיה אנה אחמטובה колыбельная ("שיר ערש"), אך ללא קשר למילות השיר המקורי.

אורי יעקובוביץ' כותב:

יעקב אורלנד סיפר לי בעדות אישית כי את השיר חיבר בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 20 על פי מנגינה עממית אותה שמע מפי חברו המשורר אלכסנדר פן. אורלנד אף נקב במספר מילים ברוסית שלטענתו הנן פתיחת השיר.

שרה זעירא, אלמנתו של המלחין מרדכי זעירא (מי שהיה אף הוא חברו של אורלנד), סיפרה לי בשיחות טלפון שקיימתי עמה במאי 1993, כי את השיר היא שרה בעצמה 40-30 שנה קודם לכן. את השיר היא למדה ככל הנראה מאלכסנדר פן, והיא זו שלימדה את אורלנד שיר זה. מפי שרה זעירא רשמתי את מילות השיר ברוסית, כפי שהיא זכרה והכירה. לדבריה השיר נקרא Белый крестик (מילולית: "צלב קטן לבן"). בתאריך 14.2.1994 אף הקלטתי אותה בביתה שרה שיר זה ברוסית (להאזנה ב"הקלטות נוספות", לעיל).

במאי 2009 עלה בידי לאתר את השיר באינטרנט: את השיר המקורי כתבה המשוררת אנה אחמטובה בשנת 1915 בצארסקויה סלו (Tsarskoye Selo). במקור הוא נקרא
КОЛЫБЕЛЬНАЯ, מילולית: "שיר ערש". מילות השיר במקורן הרוסי לעיל.

ממי למד אורלנד את השיר ומתי? סיפור אחר מספר יואש צידון רב הפעלים בספרו "ביום, בליל, בערפל" (הוצ' ספרית מעריב, תל אביב, 1995, עמ' 21) ולפיו כשחברתו (לימים אשתו) ראיסה למדה בבית-ספר לאחיות בהר-הצופים בתקופת מלחמת-השחרור, חברתה לספסל-הלימודים בת-אל הפגישה אותה עם חברהּ (לימים בעלה) המשורר יעקב אורלנד; באותו מפגש זמזמה ראיסה את השיר באוזניו של אורלנד ולמחרת הוא שב ומילות השיר בידיו. (תודה לד"ר מרדכי מרמורשטיין)

ביצועים נוספים:

ליאור ייני (וידיאו)
החמציצים (1967)
דני ליטני
חווה אלברשטיין
בני אמדורסקי
אריק לביא (וידיאו)
רונה קינן (וידיאו)
חמי רודנר (וידיאו, מתוך פסטיבל עין גב 2009)
נגה אשד ורון מי-בר (וידיאו)

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

סתיו לחנים רוסיים שירים שמקורם נשכח

עדכון אחרון: 29.08.2024 01:22:12