עַל בַּת חֲמוּדוֹת כָּאן הַזֶּמֶר יוּשַׁר
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
עַל בַּת חֲמוּדוֹת כָּאן הַזֶּמֶר יוּשַׁר
שֶׁאֶת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ הִיא רָצְחָה בְּדָם קַר.
אֶת כָּל מִשְׁפַּחְתָּהּ הִיא רָצְחָה בְּדָם קַר
וּמֵאָז הֵם בְּעֶצֶם מֵתִים, תִים
וּמֵאָז הֵם בְּעֶצֶם מֵתִים.
אֶת סָבְתָא שֶׁלָּהּ הִיא זָרְקָה לַנָּהָר
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת סָבְתָא שֶׁלָּהּ הִיא זָרְקָה לַנָּהָר
וּמֵאָז יֵשׁ לַמַּיִם מִין טַעַם מוּזָר,
וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁגַּם כָּל בְּנֵי הַכְּפָר
יוֹם וָלַיְלָה שׁוֹתִים הֵם רַק גִּ'ין, גִּ'ין
יוֹם וָלַיְלָה שׁוֹתִים הֵם רַק גִּ'ין.
אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ הִיא חָתְכָה לְשָׁלֹשׁ
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת אַבָּא שֶׁלָּה הִיא חָתְכָה לְשָׁלֹשׁ
וְעַל עֵץ בַּשְּׂדֵרָה הִיא תָּלְתָה אֶת הָרֹאשׁ,
וְזֹאת הַסִּבָּה שֶׁתַּחַת הַבְּרוֹשׁ
פּוֹחֲדִים בְּנֵי הַכְּפָר לְהַשְׁתִּין, תִּין
פּוֹחֲדִים בְּנֵי הַכְּפָר לְהַשְׁתִּין.
אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ הִיא רָצְתָה לְסַלֵּק
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
אֶת אִמָּא שֶׁלָּהּ הִיא רָצְתָה לְסַלֵּק
וְלָכֵן הִיא לָהּ שָׂמָה קְצָת רַעַל בַּסְּטֵיק,
וּכְשֶׁזּוֹ גָּסְסָה בְּחִיּוּךְ מְרַתֵּק
בְּיָדָהּ עוֹד הֶחְזִיקָה סַכִּין, כִּין
בְּיָדָהּ עוֹד הֶחְזִיקָה סַכִּין.
הָיָה לָהּ גַּם אָח כֹּה קָטָן וְחָמוּד
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
הָיָה לָהּ גַּם אָח כֹּה קָטָן וְחָמוּד
וְלָכֵן הִיא צָלְתָה אֶת רֹאשׁוֹ עַל שִׁפּוּד.
הִיא עָרְכָה סְעוּדָה חֲגִיגִית עִם כִּבּוּד
וְהִזְמִינָה אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים, נִים
וְהִזְמִינָה אֶת כָּל הַשְּׁכֵנִים.
אֶת כֹּמֶר הַכְּפָר הִיא דָּקְרָה בְּקִלְשׁוֹן
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
אֶת כֹּמֶר הַכְּפָר הִיא דָּקְרָה בְּקִלְשׁוֹן
בְּסַכִּין כֹּה קְטַנָּה הִיא חָתְכָה לוֹ לָשׁוֹן,
וּמֵאָז הַמִּסְכֵּן בִּתְפִלּוֹת יוֹם רִאשׁוֹן
מְגַמְגֵּם רַק קִטְעֵי מִשְׁפָּטִים, טִים
מְגַמְגֵּם רַק קִטְעֵי מִשְׁפָּטִים.
כְּשֶׁבָּאוּ שׁוֹטְרִים וְקָרְאוּ לָהּ לָצֵאת
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִים
כְּשֶׁבָּאוּ שׁוֹטְרִים וְקָרְאוּ לָהּ לָצֵאת
הִיא יָצְאָה וְסִפְּרָה אָז אֶת כָּל הָאֱמֶת.
הִיא זָכְרָה מִיַּלְדוּת שֶׁהַשֶּׁקֶר הוּא חֵטְא
וּבִכְלָל הִיא שׂוֹנֵאת שַׁקְרָנִים, נִים
וּבִכְלָל הִיא שׂוֹנֵאת שַׁקְרָנִים.
כָּעֵת מִסְתּוֹבֶבֶת הִיא כָּאן בֵּינֵיכֶם
שִׁירִיקִיטִי רִיקִיטִי טִין
כָּעֵת מִסְתּוֹבֶבֶת הִיא כָּאן בֵּינֵיכֶם,
עִם סַכִּין כֹּה קְטַנָּה הִיא תָּסִיר אֶת רֹאשְׁכֶם!
אִם לֹא תִּקְרְאוּנִי לְעֶזְרַתְכֶם
אֲבַקֶּרְכֶם בְּבֵית הָעַלְמִין, מִין
אֲבַקֶּרְכֶם בְּבֵית הָעַלְמִין.על בת חמודות כאן הזמר יושר,
שיריקיטי ריקיטי טים,
על בת חמודות כאן הזמר יושר
שאת כל משפחתה היא רצחה בדם קר,
את כל משפחתה היא רצחה בדם קר
ומאז הם בעצם מתים, תים,
ומאז הם בעצם מתים.
את סבתא שלה היא זרקה לנהר,
שיריקיטי ריקיטי טין,
את סבתא שלה היא זרקה לנהר
ומאז יש למים מין טעם מוזר,
וזאת הסיבה שגם כל בני הכפר -
יום ולילה שותים הם רק ג'ין, ג'ין,
יום ולילה שותים הם רק ג'ין.
את אבא שלה היא חתכה לשלוש
שיריקיטי ריקיטי טין,
את אבא שלה היא חתכה לשלוש
ועל עץ בשדרה היא תלתה את הראש,
וזאת הסיבה שתחת הברוש
פוחדים בני הכפר להשתין, תין,
פוחדים בני הכפר להשתין.
את אמא שלה היא רצתה לסלק,
שיריקיטי ריקיטי טין,
את אמא שלה היא רצתה לסלק,
ולכן היא לה שמה קצת רעל בסטייק,
וכשזו גססה בחיוך מרתק,
בידה עוד החזיקה סכין, כין,
בידה עוד החזיקה סכין.
היה לה גם אח כה קטן וחמוד
שיריקיטי ריקיטי טים,
היה לה גם אח כה קטן וחמוד
ולכן היא צלתה את ראשו על שיפוד,
היא ערכה סעודה חגיגית עם כיבוד,
והזמינה את כל השכנים, נים,
והזמינה את כל השכנים.
את כומר הכפר היא דקרה בקילשון
שיריקיטי ריקיטי טים,
את כומר הכפר היא דקרה בקילשון
בסכין כה קטנה היא חתכה לו לשון,
ומאז המסכן בתפילות יום ראשון -
מגמגם רק קטעי משפטים, טים,
מגמגם רק קטעי משפטים.
כשבאו שוטרים וקראו לה לצאת
שיריקיטי ריקיטי טים,
כשבאו שוטרים וקראו לה לצאת -
היא יצאה וסיפרה אז את כל האמת,
היא זכרה מילדות שהשקר הוא חטא
ובכלל היא שונאת שקרנים, נים,
ובכלל היא שונאת שקרנים.
כעת מסתובבת היא כאן ביניכם
שיריקיטי ריקיטי טין,
כעת מסתובבת היא כאן ביניכם
עם סכין כה קטנה היא תסיר את ראשכם!
אם לא תקראוני לעזרתכם -
אבקרכם בבית העלמין, מין,
אבקרכם בבית העלמין.
מילים: טום לרר
תרגום/נוסח עברי: דידי (ידידיה) מנוסי לחן: טום לרר הלחנה: 1953
|
אורי לוי, כוכבה שחר 
שנת הקלטה: 2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
שלישיית פיקוד הצפון 
גיטרה: חוה אלברשטיין
שנת הקלטה: 1966
שנת הקלטה: 1966
בליווי גיטרה. אנו משערים שמנגנת חברת השלישייה חוה אלברשטיין, אך איננו בטוחים בזה. הלהקה הקליטה את השיר בשם "שיר מקאברי" (ללא הבית האחרון).
אברהם זיגמן השמיע את ההקלטה בסדרת הרדיו "הלהקות חוזרות: שירים במדים". מקורה אינו ידוע לנו.
נכלל בסדרת תוכניות הרדיו הלהקות חוזרות: שירים במדיםעל השיר
וידיאו: ביצוע השיר בשפת המקור - ראו כאן.
אורי לוי למד את השיר בשנות החמישים:
אני חושב שמדובר בשיר נעורים שפשוט עבר אלינו בירושה מ"הגדולים".
מדובר בשיר מדורה קלאסי, שהושר לאחר שכל רַכֵּי הלב פרשו זה כבר. והדברים נכונים שבעתיים כאשר על סביבותינו סגרו הררי חצי-האי-סיני, ולא הרחק מן המדורה הדועכת היו אמורים לנום באוהליהם בשלווה לוחמים בדואים בני שבט התאראבין...
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 20.09.2024 09:03:00
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם