שירת הגליל

בַּלַּיְלָה בִּסְאוֹן שְׁנוֹת-עָבָר בַּעְיָם, מֵרֹאשׁ הַנִּקְרָה עַד כִּנֶּרֶת הַיָּם הָרוּחַ יָפוּחַ, הָרוּחַ יֵילִיל: אֵיךְ נָפְלוּ? אֵיךְ אָבְדוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל? צוּק סֶלַע תָּלוּל יִתְפַּעֵם וַיֵּהוֹם עַל גַּבִּי יוֹדְפַת נִתְמַגְּרָה אֶל הַתְּהוֹם. מִשֹּׁד גּוּשׁ-חָלָב לְבָבִי עוֹד יָחִיל; קְדוֹשִׁים הַשְּׂרִידִים וְקָדוֹשׁ הַגָּלִיל. וְרֶגֶב אֶל רֶגֶב נִדְבָּק וּמְדוֹבֵב: פֹּה נִטְמַן כָּל מִדְרַךְ כַּף רַגְלוֹ שֶׁל יוֹסֵף. עַצְמוֹת יַד-אַחַת, מַחְרֵשָׁה וְחָלִיל וּתְפִלָּה לַגּוֹסֵס: טוֹב לָמוּת בַּגָּלִיל. הָרוּחַ, הַסֶּלַע, הָרֶגֶב, הַדְּמִי – נַחֲמוּ, נַחֲמוּ, – מִמֶּרְחָק שָׁב עַמִּי לְהָקִים נֶהֱרָסוֹת וּשְׁמָמָה לְהַצְהִיל. עוֹד יִחְיוּ, עוֹד יִבְנוּ גִּבּוֹרִים בַּגָּלִיל; – אָח, בְּנֵה הַגָּלִיל!בלילה בסאון שנות עבר בעים, מראש הנקרה עד כינרת הים הרוח יפוח, הרוח ייליל: איך נפלו? איך אבדו גיבורים בגליל? צוק סלע תלול יתפעם ויהום על גבי יודפת נתמגרה אל התהום. משוד גוש חלב לבבי עוד יחיל; קדושים השרידים וקדוש הגליל. ורגב אל רגב נדבק ומדובב: פה נטמן כל מדרך כף רגלו של יוסף. עצמות יד אחת, מחרשה וחליל ותפילה לגוסס: טוב למות בגליל. הרוח, הסלע, הרגב, הדמי – נחמו, נחמו, – ממרחק שב עמי להקים נהרסות ושממה להצהיל. עוד יחיו, עוד יבנו גיבורים בגליל; – אח, בנה הגליל!