שיר הפשפש

מִסְתּוֹבֵב בָּחוּר צָעִיר לְיַד פִּשְׁפָּשׁ אוֹת כָּבוֹד תָּלוּי לוֹ עַל גַּבֵּי הַדַּשׁ. הַבָּחוּר הוֹלֵךְ וְשָׁר מִזְמוֹר נָאֶה לִפְגִישָׁה אֶת חֶמְדָּתוֹ הִנּוֹ קוֹרֵא. מַה נָּעִים בְּעֶרֶב זֶה טַיֵּל אִתָּהּ לָהּ בִּלְבַד לָשִׁיר מִזְמוֹר בְּקוֹל שִׂמְחָה. הוּא מִלִּים רַכּוֹת כָּל-כָּךְ הִשְׁמִיעַ לָהּ עַד מֵהֶן עָלֶיהָ הִסְתַּחְרֵר רֹאשָׁהּ. עַד הַבֹּקֶר תִּשָּׁאֵר יַחְדָּיו אִתּוֹ נְשִׁיקָה זוֹ רִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה שֶׁלּוֹ וּבִזְמַן שֶׁיִּפָּרְדוּ תֹּאמַר אָמוֹר הִיא רוֹצָה לְהִתְחַתֵּן עִם הַגִּבּוֹר.מסתובב בחור צעיר ליד פשפש אות כבוד תלוי לו על גבי הדש. הבחור הולך ושר מזמור נאה לפגישה את חמדתו הנו קורא. מה נעים בערב זה טייל אתה לה בלבד לשיר מזמור בקול שמחה. הוא מילים רכות כל-כך השמיע לה עד מהן עליה הסתחרר ראשה. עד הבוקר תישאר יחדיו אתו נשיקה זו ראשונה תהיה שלו ובזמן שייפרדו תאמר אמור היא רוצה להתחתן עם הגיבור.