פצח בזמר

פָּשְׁטוּ כְּבָשִׂים, עֲדָרִים, עֲדָרִים צָהֳלָה בַּכְּפָרִים, בַּכְּפָרִים פָּשְׁטוּ בַּשֶּׁלֶף בְּנֵי הַטֶּלֶף בְּקוֹל שִׂמְחָה, בְּזוֹג וּצְלִיל הַךְ חֲלִילִי, יַא-חַ-לִילִי! הֵאָסְפוּ רוֹעֵי-הַצֹּאן, בּוֹאוּ לִי עֲצֶרֶת-חַג אֵצֶל נָבָל הַכַּרְמְלִי חַג רַב-חֶשֶׁב בְּזֶה הַנֶּשֶׁף חֵי רוֹעֶה וְחֵי הַצֹּאן הַךְ חֲלִילִי, יַא-חַ-לִילִי! פְּצַח בְּזֶמֶר, גֹּז הַצֶּמֶר הֵאָסְפוּ רוֹעֵי הַצֹּאן! שְׂמַח, בֶּן-חַיִל, בְּזֶה הַלַּיִל חַג הַגֵּז בִּכְפָר מָעוֹן.פשטו כבשים, עדרים, עדרים צהלה בכפרים, בכפרים פשטו בשלף בני הטלף בקול שמחה, בזוג וצליל הך חלילי, יא חלילי! היאספו רועי הצאן, בואו לי עצרת חג אצל נבל הכרמלי חג רב חשב בזה הנשף חי רועה וחי הצאן הך חלילי, יא חלילי! פצח בזמר, גוז הצמר היאספו רועי הצאן! שמח בן חיל בזה הליל חג הגז בכפר מעון.

אהרן שפי: "אצלי תמיד התרוננו שיריו של שֶׁלֶם, וגם הדבקתי בהתלהבותי את תלמידי בתיה"ס שבהם שימשתי כ"מורה לזמרה". אולי הקשר של משפחת אמי למשפחתו של מתתיהו בזאמושץ-פולין שנוצר לפני כמאה שנים, הוא אחד המרכיבים הסמויים של הערצתי את האיש."

 

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

על שירי נבל הכרמלי ואביגיל מספרת דפנה פרדקין, נכדתו וחוקרת שירתו של שלם:

בשנות הארבעים היה סבא מדריך ומורה של חברת נוער ישראלית ברמת יוחנן. בין השאר היה המורה שלהם לתנ"ך והיה לוקח כל מיני תכנים מהמקורות ועושה מהם הצגות. ובהצגות היו תמיד שירים מקוריים. את "מחזה רועים בשלוש מערכות" הציגה חברת נוער א' של רמת יוחנן בשנת 1942. אני קוראת מהעמוד הראשון: "הנפשות, נבל הכרמלי - בעל מכלאות וצאן, אביגיל – אשתו, זכרי – אביר הרועים, בכר – רועה ותיק..." וכן הלאה וכן הלאה. ההצגה מתחילה במשהו שהוא בין ציטוט לכתיבה עצמאית בלשון תנ"כית: "ויברח דוד מנוית ברמה... ויבוא יער חרת". השיר "שמעו, שמעו" היה השני בהצגה. אחר כך מופיע גם "פצח בזמר" וגם "שישו ושמחו". בהמשך אותה ההצגה מופיע גם השיר "הבו לנו יין".

(מתוך הספר "בשביל השירים" בעריכת עפר גביש ודובי טל, הוצאת אלבטרוס, 2016, כרך ב', עמ' 73).