מילים: לב אושנין
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: מתי מגד לחן: אנאטולי גריגורייביץ' נוביקוב (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה (בשפת המקור): 1947 הלחנה: 1947 תרגום: לא ידוע
|
רותי פריד 
שנת הקלטה: 2009/05/21
מקור: ארכיון הצליל, הספרייה הלאומית פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. |
חבורת שהם  ביצוע:
עזריה אלון 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
דוד גאמרקלי 
דוד גאמרקלי (Gamrekely) שר בלווי מקהלה ותזמורת סימפונית בניצוח ל. יוריב, ב- 1947.
השיר העברי נכתב למנגינת השיר הסובייטי Гимн Всемирной Федерации демократической молодёжи ("המנון הפדרציה העולמית של הנוער הדמוקרטי"), מחברו - מתי מגד, ציין בפני אורי יעקובוביץ': "שזה לא ממש תרגום".
תרגומים נוספים לאותו שיר:
- נוער כל עם וארץ
- צו-שלום ילכדנו
- לא נירא לא נפחדה (לא מדובר בתרגום, אלא בשיר חיילים המבוסס על ההמנון)
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
- המנון הנוער הדמוקראטי (נוער כל עם וארץ) (באותו לחן)
- המנון הנוער הדמוקרטי (צו שלום ילכדנו) (באותו לחן)
מילות השיר הרוסי ותוויו. מתוך דף-שיר, אחד ממספר דפי-שיר דומים, שקיבלו כמזכרת משתתפי פסטיבל הנוער הדמוקרטי בוורשה, 1955. דף השיר מעזבונו של שמריהו (מאולי) חייקין (1926-89), חבר עין-חרוד, ספורטאי ומחנך לספורט, שהשתתף בפסטיבל בפראג כרקדן ובפסטיבל בוורשה כשחק כדורסל.
תודה לאורה חייקין
על פסטיבלי הנוער הדמוקרטי ובעיקר על הפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) מרחיב אלי סט:
את מרבית המידע על ביקור המשלחת הישראלית בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה שמעתי מיד אחרי הפסטיבל משני משתתפים בני קיבוץ גבת: ציפקה בר (אז סט), שהשתתפה בלהקת הריקודים ושלמה צפריר (בן המשפחה המאמצת שלי בגבת) שהשתתף במקהלה.
הפעולה העיקרית של הפדרציה היתה ארגון של "פסטיבל צעירים וסטודנטים" אחת למספר שנים, ובו מופעי שירה, ריקוד, ספורט וסמינרים עיוניים. הפסטיבל הראשון התקיים בפראג ב-1947, ושם הושר המנון הפדרציה לראשונה ע"י גיאורגי אברמוב. משלחות ישראליות השתתפו בחמשת הפסטיבלים הראשונים: בפראג (1947), בבוקרשט, בוורשה במוסקבה ובהלסינקי.
בפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) השתתפו שתי משלחות מישראל: משלחת צעירי מפ"ם ו"אחדות העבודה" שמרביתם היו מקיבוצי "השומר הצעיר" ו"הקיבוץ המאוחד" ושעל הפן האמנותי של הופעותיה היה אחראי זאב חבצלת, ומשלחת של צעירי מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) שבראשה עמד יאיר צבן, שכללה גם את "מקהלת רון". הזמרת רמה סמסונוב והפנטומימאי זאב ליכטנבאום (וילי) זכו בפסטיבל במדליות זהב על הופעותיהם.
היה זה ביקור ראשון של קבוצה גדולה של ישראלים מאחורי "מסך הברזל". המשלחת נסעה בהסתר ברכבת מאיסקאדרון שבטורקיה דרך בולגריה ורומניה למוסקבה. בכל תחנה שעצרה הרכבת עמדו יהודים וחיכו לראות "יהודים מארץ ישראל" (לא ברור איך נודע למברכים דבר המשלחת). המקומיים רצו ממש לגעת באנשי המשלחת, אבל המשטרה דאגה שבכל תחנה יהיה "שטח סטרילי" וגדר מתכת שהפרידה בין חברי המשלחת לבין היהודים שחיכו בתחנה.
יהודים רבים נהרו מרחבי בריה"מ למוסקבה, אך רק מיעוטם זכו לראות את ההופעות הרשמיות של המשלחת באולמות. עשרות אלפים ראו הופעות ספונטניות שהתקיימו בגנים וברחובות, כשחברי המשלחת הדומעים מסרו ליהודי רוסיה כל דבר שיכלו, מסמל ישראל ועד כפתור...
המצב היה בלתי נסבל עבור השלטונות ובסופו של דבר המשלחת למעשה גורשה ממוסקבה יום לפני תום הפסטיבל והוברחה ברכבת שאיש לא ידע שהמשלחת נמצאת עליה.
עוד על הפסטיבל של 1957 ניתן לקרוא בסיפור "קרייתי במוסקבה", עדותו של אורי כץ (אם העברית בדף משובשת, יש להעביר את הדפדפן לקידוד Windows-1255).