גדודו של חיים

שָׁם בַּנֶּגֶב גְּדוּד חוֹנֶה, עַל יַד גְּבוּל מִצְרַיִם, מִכָּל גְּדוּד אָחֵר שׁוֹנֶה, - זֶה גְּדוּדוֹ שֶׁל חַיִּים. מִסְפָּרוֹ – זוֹהִי חִידָה, צִיּוֹדוֹ סוֹדַיִם. אֹכֶל יֵשׁ שָׁם בְּמִדָּה בִּמְשׂוּרָה יֵשׁ מַיִם. כָּךְ עוֹמֵד הַגְּדוּד הַזֶּה עִם סוֹדוֹת צִ'יזְבָּטִים מוּל אוֹיֵב עָצוּם כַּזֶּה מוּל תּוֹתָח - יֵש תָּתִים. מִתְיַפַּחַת מַצָּבָה, תֶּקֶן מִשְׁתַּגֵּעַ, כִּי פַּלְמָח זֶה לֹא צָבָא. כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ לַצָּבָא נָחוּץ צִיּוּד, אֲנָשִׁים, תִּלְבֹּשֶׁת, - לַפַּלְמָח מַסְפִּיק פִּיּוּט, חָזוֹן בִּמְקוֹם תַּחְמֹשֶׁת. כָּכָה חַי הַגְּדוּד הַזֶּה, שָׁם עַל גְּבוּל מִצְרַיִם, יֵשׁ מָזוֹן עָצוּם כַּזֶּה רַק לַגְּדוּד שֶׁל חַיִּים. וּפְלֻגַּת זְקֵנִים שָׁם יֵשׁ, רְשָׁפִים עֵינַיִם. הֵם בִּמְקוֹם יוֹרְקֵי הָאֵשׁ בְּצִבְאוֹת מִצְרַיִם. וְאוֹתָם הַמְּשֻרְיָנִים, "עַכְבָּרֵי הַנֶּגֶב". מוּל הַטַּנְקִים הַמִּצְרִיִים הֵם עוֹמְדִים בְּשֶׂגֶב. כָּךְ כּוֹבֵשׁ הַגְּדוּד הַזֶּה אֶת כּוֹחוֹת מִצְרַיִם, בְּכָל הַנֶּשֶׁק הַלָּזֶה, שֶׁיֶּשְׁנוֹ לְחַיִּים.שם בנגב גדוד חונה, על יד גבול מצרים, מכל גדוד אחר שונה, - זה גדודו של חיים. מספרו - זוהי חידה, ציודו סודיים. אוכל יש שם במידה במשורה יש מים. כך עומד הגדוד הזה עם סודות צ'יזבאטים מול אויב עצום כזה מול תותח - יש תתים. מתייפחת מצבה, תקן משתגע, כי פלמ"ח זה לא צבא. כל אחד יודע לצבא נחוץ ציוד, אנשים, תלבושת, - לפלמ"ח מספיק פיוט, חזון במקום תחמושת. ככה חי הגדוד הזה, שם על גבול מצרים, יש מזון עצום כזה רק לגדוד של חיים. ופלוגת זקנים שם יש, רשפים עיניים. הם במקום יורקי האש בצבאות מצרים. ואותם המשוריינים, "עכברי הנגב". מול הטנקים המצריים הם עומדים בשגב. כך כובש הגדוד הזה את כוחות מצרים, בכל הנשק הלזה, שישנו לחיים.

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 17 הד' [סדרת מחברות עם תווים] 1