להקת איילון

אחת מהלהקות הצבאיות שפעלה בצה"ל בתקופת מלחמת העצמאות. ארבעה מחבריה המשיכו לפעול בשנות החמישים ואילך כלהקת בידור אזרחית.

סיפור הלהקה נכתב על ידי שמואליק טסלר ומובא להלן מתוך ספרו "שירים במדים - סיפורן של הלהקות הצבאיות" (הוצאת יד בן צבי, 2007):

שורשיה של להקת 'אילון' נעוצים עוד בתחילת שנות הארבעים, בתנועת 'הנוער העובד': חבריה נמנו עם ה'תא לאמנות', החוג הדרמטי בתנועה זו. בשנים 1945-1942 פעלה הקבוצה בתל אביב בהדרכת הבימאי שמשון לימון, ומאוחר יותר הדריך וביים בה גם יוסף פפו (מילוא). בין קטעי הדרמה שולבו גם קטעי קריאה משל ח"נ ביאליק, פזמונים וצלליות – אך הדגש הושם על משחק. כיוון אמנותי זה נמשך גם כאשר קבוצת צעירים זו התארגנה, בשנת 1945, במסגרת 'החוג הדרמטי' של 'המשמרת הצעירה' במפא"י, שהופיעה כלהקה עד 1948. הופעותיה נערכו באירועים שונים, בהדרכת זלמן לביוש ומילוא; חברי הלהקה, שהכירו את הפסנתרן אלכסנדר אברמוביץ' (לימים סשה ארגוב), הזמינוהו לעבוד על המוסיקה של ההופעות והוא הפך מלווה ומעבד מוסיקלי של הלהקה. בשנת 1947 הורתה מפקדת ה'הגנה' ללהקה לפעול בשירות הארגון במחתרת. הלהקה כללה אז נערים לפני גיוס והיא החלה להופיע בפני החיילים בעמדות השמירה על הכניסות לתל אביב, והגיעה אף לירושלים הנצורה. בעצת האחראית ומפקדת הלהקה, ישראלה מרגלית, הצטרף יוסי ספיבק ללהקה כמלווה באקורדיון; הם הופיעו יחדיו בעיקר בסיומי קורסים של ה'הגנה' בתל ליטווינסקי (תל השומר).

ב-15 במרס 1948 גויסו חברי הלהקה לצבא שבדרך. החיילים הצעירים עברו אימוני נשק במחנה שרונה במסגרת חטיבת קרייתי, הוצבו לתפקידי שמירה בבקרים בתל אביב וערכו הופעות בידור ובערבים יצאו להופעות במחנות השונים. באותה עת הם המשיכו, כלהקת בידור, לבצע את החומר שהיה ברשותם ולא ידעו את כיוון פעולתם לעתיד לבוא; אפילו שם לא ניתן ללהקה במסגרת הצבאית, ודבק בהם הכינוי 'אנזה' – על-שם להקות הבידור של חיל החינוך בצבא הבריטי. עם זאת זכור לטובה ביצוע הבכורה ל'שיר החבלנים' (חיים חפר/ משה וילנסקי).

בסוף אפריל רוכזו חברי להקת 'המשמרת הצעירה', עם להקות נוספות, בשיח' מוניס שליד תל אביב, בניסיון להקים להקה צבאית מרכזית. בסוף מאי, כשקרבות קשים התחוללו ברחבי הארץ, חשו חברי הלהקות כי אין הם יכולים עוד לשבת באפס מעשה; עשרות אמנים יצאו לצפון והופיעו בפני הלוחמים, בהרכבים שונים ובחוליות בידור. לחברי להקת 'אילון' זכורה ההופעה בקיבוץ דגניה, לאחר הקרב המר שניטש שם, והם הצטלמו על הטנק הסורי שהגיע עד לפאתי המשק. כאמור, הניסיון להקים להקה מרכזית אחת לא יצא אל הפועל; ביולי 1948 עברו חברי הלהקה של 'המשמרת הצעירה' למטה חזית המרכז, חזית ג', בפיקודו של צבי אילון. קצין החינוך של החזית, ישעיהו אברך, הקים מבין חברי הלהקה את להקת 'עמק אילון', על שם האזור שהם פעלו בו, והמילה 'עמק' הדגישה שאין השם 'אילון' נסב על שמו של המפקד צבי אילון; אולם עד מהרה קוצר השם ללהקת 'אילון'.

בחודשי קיץ 1948 החלה הלהקה לעבוד על תכנית א'. הניהול המוסיקלי ניתן בידי ארגוב; הוא כתב את כל הלחנים ואת הליווי המוסיקלי, ואילו האקורדיוניסט ספיבק נשאר עם הלהקה 'הארצית'. שמה של תכנית א' היה 'בלי תקן'; היא הייתה מסורבלת ומגושמת בתכניה, בתפאורה שלה ובעיצוב הבימה, והעברת הפסנתר ממקום למקום הכבידה ביותר. סיפר חבר הלהקה, יוסקה גת:

ההופעות הראשונות של תכנית א' התקיימו באזור ירושלים. נסענו בין הכפרים ועברנו מג'בל אחד לשני והופענו בפני החיילים שישבו שם. התנועה בין המקומות השונים התנהלה בשלוש משאיות. באחת ישב סשה ארגוב עם הפסנתר. במשאית השנייה היה החלק הקדמי של הבמה, ובמשאית השלישית ישבנו אנו, השחקנים, עם שאר התפאורה. בכל מקום [...] הקימונו במה. לקח לנו שעה ארוכה לבנות את הבמה ואת התפאורה. [...] לפעמים שלוש ארבע פעמים ביום היינו מרכיבים את הבמה, מופיעים, מפרקים ועוברים למשלט הבא. הופענו ביום מכיוון שאסור היה להדליק חשמל בלילה. לאחר כמה חודשים השגנו אקורדיוניסט (יעקב סגל) והניידות נעשתה קלה יותר.

התכנית עסקה בהווי החיילים, בחיי הקיבוץ ובהתיישבות; שולבו בה שירים, מערכונים וקטע פנטומימה. גם התכנית השנייה אורגנה ונוהלה כתאטרון זעיר; הבימאים היו ארנון אדר וגדעון שמר, ואת המערכונים כתב שמר עצמו. תכנית זו הייתה קלילה יותר, הותאמה לקהל החיילים – בהם עולים חדשים שהעברית לא הייתה שגורה על לשונם – והתפאורה שוב לא הייתה כבדה ומסורבלת. תכנית זו נערכה כבר לאחר שוך הקרבות, בשנת 1949, וכונתה 'הסיבוב השני' – ועניינה היה החשש ממלחמה נוספת. האקורדיוניסט יעקב סגל פרש מן הלהקה; גד מן, שהגיע מחוליית הבידור 'צלילי הקסם' בצה"ל, החליף אותו. עמו הגיע ללהקת 'אילון' חבר נוסף מ'צלילי הקסם' – נגן המפוחית שמואל גוגול. היה זה שינוי מרענן: תוך זמן קצר הצליח גוגול להקים הרכב מפוחיות מבין חברי הלהקה, ולתכנית 'הסיבוב השני' התוספו שתי מחרוזות של נעימות: מחרוזת חסידית ומקבץ של שירים ישראליים. פעילות הלהקה הסתיימה במרס 1950, עם שחרור חבריה מצה"ל.

עם חברי הלהקה נמנו חיים פולני, יצחק בשן, מרדכי ירון, מאיר ינאי, יעקב בירג, מאיר הוברמן, אריה וקסנבוים, יוסקה ויינשטיין (גת)), ברוך נדב, חנה טראוב-בטו, יהודית קניגסברג, סיוונה קושלביץ' (שפושניק), יעקב סגל (אקורדיוניסט), גד מן (אקורדיוניסט), שמואל גוגול ונסים רחמימוב (אקורדיוניסט).

בתכניות הלהקה הושם דגש על קטעי הצגה – יותר מאשר על שירים. מפורסמים הם המערכונים 'הטרקטור' ו'המגמגמים', שזכו לגרסאות רבות. בסך הכול שרה להקת 'אילון' 12 שירים, חלקם הגדול בתכנית הראשונה. היו אלה שירי הביכורים של ארגוב ולמרביתם אין חשיבות מוסיקלית מיוחדת ברפרטואר שלו. את שירי התכנית השנייה הלחין שמואל פרשקו וסגנונם סטירי-קברטי (למשל, השיר 'הסיבוב השני', מילים: יחיאל מוהר, לחן: שמואל פרשקו). בולטים בהם השירים העוסקים בהווי החיילים [למשל: 'גדודו של חיים' (צבי אטקין / סשה ארגוב), 'המנון הלהקה' (משה גיורא / סשה ארגוב), 'שיר הג'יפ' (צבי אטקין / סשה ארגוב), 'שיר המ"צ' (משה גיורא / סשה ארגוב), לחן שנלקח מאוחר יותר לצ'יזבטרון וחפר חיבר לפיו את 'החופש תם']. התרומה המוסיקלית של תכנית זו הייתה דלה ולא נותר ממנה דרך קבע ולו שיר אחד ברפרטואר הזמר העברי.

* מהדורת הדפוס של פרק זה כוללת תצלומים והערות שוליים, ברבות מהן מיוחסים המקורות לראיונות שערך המחבר עם יוסקה גת (13.11.1997) ועם יוסי ספיבק (15.11.1998). אנו מודים לשמואליק טסלר על עזרתו ועל אישורו לפרסום הפרק באתר.

ארבעה מחברי להקת 'אילון' הצבאית יסדו בשנת 1953 את להקת 'אילון' האזרחית ('רביעיית אילון'). הרכב זה הוציא מספר תקליטים והופיע במהלך שנות החמישים והשישים בתוכניות שכללו שירים ומערכונים של מחברים שונים. בין להיטי ההרכב: "שיר הפלאפל" ו"רומיה ויואל". חברי הלהקה האזרחית היו מרדכי ירון, גד מן, ברוך נדב וחיים פולני (שהוחלף אח"כ באיתן לב). ייתכן ופעילות הרביעיה החלה כבר בהרכב הצבאי (למשל, בשיר "רונית"). בשנת 1961 יצאה הלהקה למסע הופעות בארצות הברית, ולאור ההצלחה היא נשארה שם שנים רבות. בתקליטה "ניו-יורק - תל-אביב" משנת 1959 שרה בהרכב גם זמרת במספר שירים (למשל, בשיר "הדוגמניות").

השירים הבאים המובאים באתר זֶמֶרֶשֶׁת בוצעו על ידי ההרכב הצבאי של להקת 'אילון':
אש צולבת, גדודו של חיים, הג'יפ שלי, הורה נגב, המנון להקת איילון, צבא קבע, שיירת הנגב. השיר "קומזיץ בקפריסין" בוצע על ידי ותיקי ההרכב הצבאי במפגש איחוד עם להקות נוספות מתקופת מלחמת העצמאות.

השירים הבאים המובאים באתר זֶמֶרֶשֶׁת בוצעו בתקופה האזרחית של פעילות להקת איילון:
בישראל: בקיצור ולעניין, נפט (שני אלו מתקליטון משנת 1956), חג הגז, שיר משמר הגבול ורומנסה לפרה. הרביעייה גם מלווה את ישראל יצחקי באחד הביצועים של "שיר הבוקרים".
בארה"ב (בשנות השישים): המנון הפלמ"ח, למדבר שאנו, עד אור הבוקר, עורי ציון, שיר הבוקרים.

ניתן להאזין לתקליטי ההרכב האזרחי באתר הספרייה הלאומית: התקליט "בקיצור ולעניין" (הד ארצי, 1958), התקליט "ניו-יורק - תל-אביב" (הד ארצי, 1959).