הַבַּחוּרוֹת וַדַּאי כֻּלָּן רוֹצוֹת שִׁיר לֶכֶת,
בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת, בִּשְׁבִיל לָלֶכֶת.
לָכֵן, אֲני, הַקּוֹמְפּוֹזִיטְרְל צִפּוֹרִי,
הִנֵּה קִמְפַּזְתִּי קוֹמְפּוֹזִיץ קוֹמְפּוֹזִיטוֹרִי.
בִּשְׁבִיל לִלְמֹד יָפֶה אֶת זוֹ הַקּוֹמְפּוֹזִיצְיָה
נִתְפֹּס פּוֹזִיצְיָה, נִתְפֹּס פּוֹזִיצְיָה.
בָּרֶגֶל הַךְ, הַזְּרוֹעַ שְׁלַח - אֲנִי שֶׁלָּךְ!
סְלִיחָה! קָדִימָה! וְצָעוֹד בַּסָּךְ!
צוֹעֶדֶת, מְצַלְצֶלֶת
חַיֶּלֶת מְפֻלְפֶּלֶת
בַּרְזֶל, בֶּטוֹן וָמֶלֶט,
קַסְקֶט, אֶקְדַּח, פַּסִּים!
הוֹי, בַּחוּרִים בַּטְלוֹנִים,
אַחַת כָּזוּ שְׁנֵי טוֹנִים,
שָׁוָה שְׁנֵי בָּטַלְיוֹנִים
שֶׁל שְׁלוּמִיאֵלוּסִים!
קָדִימָה, הֵי, קָדִימָה,
מִרְיָמָה, גַּם יְמִימָה.
מֵאַבָּא וּמֵאִמָּא
קָדִימָה עִם הַתֹּף!
אִם בַּיָּמִים הָאֵלֶּה
יֵשׁ חַיָּלוֹת כָּאֵלֶּה,
אוֹמְרִים אֲנַחְנוּ: מֵילֶא,
יִהְיֶה, חַבִּיבִּי, טוֹב!
הוֹי, פְּנִינָה, רִנָּה, מִינָה, גִּינָה, דִּינָה, רִנָּה, [ לפי הביצוע: נִינָה ]
צָעוֹד בָּרֶגֶל! פָּנֹה יָמִינָה!
עָבְרָה תְּקוּפַת הָרוֹמַנְטִיזְם הָרוֹמַנְטִי,
הִגִּיעָה עֵת הַסֶּרְזַ'נְטִיזְם הַסֶּרְזַ'נְטִי.
בְּכָל אִשָּׁה, אֲפִלּוּ הִיא מַלְכַּת הַיֹּפִי,
יֵשׁ סֶרְזֶ'נְט-מֵיג'וֹר בְּתוֹךְ הָאֹפִי!
אֲפִלּוּ בֶּרְטָה הַשְּׁמֵנָה, הַקְשִׁיבָה, אָח,
הָיְתָה זוֹ גַּם אִשָּׁה וְגַם תּוֹתָח!
בְּרֶגֶל קְטַנְטַנְטֹנֶת,
קְטַנְטֹנֶת-מְתוּקֹנֶת,
צוֹעֶדֶת בָּטַלְיֹנֶת
שֶׁל בֶּרְטוֹת, סֵר, אוֹ יֵס!
בָּרוּךְ שֶׁלֹּא עָשָׁנִי
בֶּרְלִינִי אוֹ יַפָּנִי
וְשֶׁלֹּא הִפִּילָנִי
בִּידֵי הַפְרוֹיְנֶעסְטֶעס!
קָדִימָה, הֵי, קָדִימָה...
בְּאֶפּוֹלֶטִים וּמַדִּים צוֹעֶדֶת וֶנוּס!
הַצִּדָּה סוּרָה, הַגֶּ'נְטֶלְמֶנוּס!
הוֹי, גְּבֶרֶת פְרַידְמָן, גְּבֶרֶת זַידְמָן, גְּבֶרֶת שַׁלִּיט,
זֹאת לֹא חַיֶּלֶת, חֶבְרֶ'ה, זֹאת כְּבָר פֶלְדְּמַרְשָׁלִית!
אֶת הָרוֹמַנְסִים, הַבְּכִיּוֹת, הַסֶּנְטִימֶנְטִים,
נַשְׁאִיר לְיֶענְטֶעס, נַשְׁאִיר לְיֶענְטִים!
יֵשׁ בַּחוּרוֹת, אַחַי, כְּהַשְׁקָעָה בַּבַּנְק,
לֹא בַּחוּרָה, חַבִּיבִּי, אֶלָּא - טַנְק!
צוֹעֶדֶת גְּבֶרֶת לִיבֶּר,
הוֹי, אֵיזֶה מִין קָלִיבֶּר!
צוֹעֶדֶת גְּבֶרֶת בִּיבֶּר,
אֶפְשָׁר לוֹמַר - קָנוֹן!
כָּזוּ תִּתְפֹּס גַּם שְׁנַיִם
תְּנוּעַת הַמֶּלְקָחַיִם
וּצְעַק לָהּ - חַי-וְקַיֶּם
זֶה אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן!
קָדִימָה, הֵי, קָדִימָה...הבחורות ודאי כולן רוצות שיר לכת,
בשביל ללכת, בשביל ללכת.
לכן, אני, הקומפוזיטרל ציפורי,
הנה קימפזתי קומפוזיץ קומפוזיטורי.
בשביל ללמוד יפה את זו הקומפוזיציה
נתפוס פוזיציה, נתפוס פוזיציה.
ברגל הך, הזרוע שלח - אני שלך!
סליחה! קדימה! וצעוד בסך!
צועדת, מצלצלת
חיילת מפולפלת
ברזל, בטון ומלט,
קסקט, אקדח, פסים!
הוי, בחורים בטלונים,
אחת כזו שני טונים,
שווה שני בטליונים
של שלומיאלוסים!
קדימה, הי, קדימה,
מרימה, גם ימימה.
מאבא ומאמא
קדימה עם התוף!
אם בימים האלה
יש חיילות כאלה,
אומרים אנחנו: מילא,
יהיה, חביבי, טוב!
הוי, פנינה, רינה, מינה, גינה, דינה, רינה,
צעוד ברגל! פנה ימינה!
עברה תקופת הרומנטיזם הרומנטי,
הגיעה עת הסרז'נטיזם הסרז'נטי.
בכל אישה, אפילו היא מלכת היופי,
יש סרז'נט-מייג'ור בתוך האופי!
אפילו ברטה השמנה, הקשיבה, אח,
היתה זו גם אישה וגם תותח!
ברגל קטנטנטונת,
קטנטונת-מתוקונת,
צועדת בטליונת
של ברטות, סר, או יס!
ברוך שלא עשני
ברליני או יפני
ושלא הפילני
בידי הפרוינעסטעס!
קדימה, הי, קדימה...
באפולטים ומדים צועדת ונוס!
הצידה סורה, הג'נטלמנוס!
הוי, גברת פריידמן, גברת זיידמן, גברת שליט,
זאת לא חיילת, חברה, זאת כבר פלדמרשלית!
את הרומנסים, הבכיות, הסנטימנטים,
נשאיר ליענטעס, נשאיר ליענטים!
יש בחורות, אחי, כהשקעה בבנק,
לא בחורה, חביבי, אלא - טנק!
צועדת גברת ליבר,
הוי, איזה מין קליבר!
צועדת גברת ביבר,
אפשר לומר - קאנון!
כזו תתפוס גם שניים
תנועת המלקחיים
וצעק לה - חי-וקיים
זה ארז בלבנון!
קדימה, הי, קדימה...
מילים: נתן אלתרמן
לחן: שמואל פרשקו כתיבה: 1942 הלחנה: 1942
|
יעקב טימן 
שנת הקלטה: 1959
מקור: תכנית רדיו בגלי צה"ל מובא מערוץ היו-טיוב שיר-עד. |
על השיר
שיר לכבוד התגייסות חיילות לATS (חיל הנשים בצבא הבריטי) מתוך תכנית ס' של תיאטרון "המטאטא": "אשת חיל" (בכורה: 24.3.1942). עוד מאותה תכנית: חייל וחיילת.
המילים לא נדפסו בספר פזמוני אלתרמן "פזמונים ושירי זמר". השיר מובא כאן מערוץ היוטיוב שיר-עד, שם התקבל מבנו של יעקב טימן, השופט בדימוס שלי טימן.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
עדכון אחרון: 04.06.2022 10:44:19
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם