נָתַתִּי לְמַכָּר שֶׁלִּי שֵׁשׁ לִירוֹת הַלְוָאָה,
לְיוֹם, יוֹמַיִם, אַךְ מֵאָז, עָבְרָה כִּמְעָט שָׁנָה,
פְּגַשְׁתִּיו וְאָמַרְתִּי: "אַל תִּשְׁכַּח אֶת הָעִנְיָן",
אָז הוּא אָמַר לִי: "נו, בשביל זה אֲנִי צָרִיךּ עוֹד זְמַן".
מַנְיָאנָה, מַנְיָאנָה, מַנְיָאנָה, מַה זֶּה כְּבָר אִכְפָּת?
הַבַּעַל עִם אִשְׁתּוֹ חָזְרוּ הַבַּיְתָה בַּחֲצוֹת,
שׁוֹדֵד הִתְקִיף אוֹתָם לְפֶתַע וְצָעַק: "עֲמֹד!",
עִם הָאֶקְדָח אִיֵּם: "חַיִּים אוֹ כֶּסֶף רַבּוֹתַי!",
אֲזַי הַבַּעַל "קַח, קח אֶת אִשְׁתִּי הִיא כָּל חַיַּי".
מַנְיָאנָה...
שָׁאַלְתִּי בַּחוּרָה: "מָתַי אֲנַחְנוּ נִפְגָּשִׁים?",
אָז הִיא הֵשִׁיבָה "יֵש לְךָ חָבֵר פנקס תלושים"
--- --- --- נְשִׁיקוֹת
עָנְתָה: "אֵינֶנִּי יְכוֹלָה בִּגְלָל מס המותרות".
מַנְיָאנָה...
אָדָם צָעַק בַּמִּשְׁטָרָה: "מַהֵר אִסְרוּ אוֹתִי,
אֲנַחְנוּ רַבְנוּ וְזָרַקְתִּי אֶבֶן בְּאִשְׁתִּי",
אָז הַשּׁוֹטֵר שָׁאַל אותה פְּצוּעָה הִיא בְּוַדַּאי?,
בָּכָה הָאִישׁ: "להֶפֶך!, הִיא רוֹדֶפֶת אַחֲרַי".
מַנְיָאנָה...
אִם בַּחוּרָה צוֹעֶקֶת "לֹא!", אֲזַי זֶה יִתָּכֵן,
וְאִם הִיא מְשִׁיבָה: "אוּלַי", אָז זֹאת אוֹמֶרֶת "כֵּן",
אִם הִיא שׁוֹאֶלֶת: "אָז מָתַי?", חוֹשֶׁבֶת הִיא: "אֵיפֹה?",
אֲבָל, אִם הִיא אוֹמֶרֶת: "כֵּן!" פֵּרוּשׁ דָּבָר שֶׁ"לֹּא!".
מַנְיָאנָה...נתתי למכר שלי שש לירות הלואה
ליום יומיים אך מאז עברה כמעט שנה
פגשתיו ואמרתי אל תשכח את הענין
אז הוא אמר לי נו בשביל זה אני צריך עוד זמן
מניאנה מניאנה מניאנה מה זה כבר אכפת
הבעל עים אשתו חזרו הביתה בחצות
שודד התקיף אותם לפתע וצעק עמוד
עם האקדח אם חיים או כסף רבותי
אזי הבעל קח קח את אשתי היא כל חיי
מניאנה
שאלתי בחורה מתי אנחנו נפגשים
אז היא השיבה יש לך חבר פנקס תלושים
... נשיקות
ענתה אינני יכולה בגלל מס המותרות
מניאנה
אדם צעק במשטרה מהר אסרו אותי
אנחנו רבנו וזרקתי אבן באשתי
אז השוטר שאל אותה פצועה היא בודאי
בכה האיש להפך היא רודפת אחרי
מניאנה
אם בחורה צועקת לא אזי זה ייתכן
ואם היא משיבה אולי אז זאת אומרת כן
אם היא שואלת אז מתי חושבת היא איפה
אבל אם היא אומרת כן פירוש דבר שלא
מניאנה
מילים: יוסף (היינץ) כנען (צוקרמן)
(תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
לחן: דייב ברבור, פגי לי כתיבה: 1950-1952 הלחנה: 1947
|
ג'טה לוקה  |
אקורדיון: משה (פיסי) אושרוביץ
עיבוד: משה (פיסי) אושרוביץ
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
שנת הקלטה: 1958
  בתקליט מלווים:  נגינה: תזמורתו של משה אושרוביץ
ניצוח: משה (פיסי) אושרוביץ
שנת הקלטה: 1958
ביצוע באקורדיון, השלישי במחרוזת ריקודי סמבה, בה גם: "סמבה רק הסמבה", "סמבה רומנית", "מאניאנה" ו"בובה מקובה".
נכלל בתקליט: ארצנו הרוקדת  בתקליט מלווים:  נגינה: תזמורתו של משה אושרוביץ
על השיר
השיר נכתב ללחן שירה של הזמרת האמריקנית פגי לי שכתבה אותו יחד עם הגיטריסט דייב ברבור (בן זוגה דאז) והקליטה אותו ב-1947. השיר המקורי (ר' מילים לעיל) נכתב במשלב נמוך ונחשב כביזוי המקסיקנים. בנוסח העברי הבתים אינם קשורים כלל למילים המקוריות, ולפזמון הקצר זיקה רופפת.
את השיר המקורי תרגם באופן חופשי בשת 1975 עמוס אטינגר (האזינו לביצוע שלישיית "שוקולד מנטה מסטיק". עוד הותאם ללחן הבית בלבד השיר ג'קג'וק, ובשנת 1969 ללחן השיר השלם שרונה - נערת השריון.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תרגומים/נוסחים עבריים נוספים באתר למקור הלועזי
- ג'קג'וק (באותו לחן)
עדכון אחרון: 22.11.2024 22:15:30
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם