קציר העומר

יחיד: הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת צַמֶּרֶת הַתֹּמֶר – נָקוּמָה, נֵצֵאָה לִקְצֹר אֶת הָעֹמֶר! קהל: – הֵן! הֵן! הֵן! נָקוּמָה, נֵצֵאָה לִקְצֹר אֶת הָעֹמֶר! יחיד: מַגָּל זֶה, מַגָּל זֶה, בָּרָק לוֹ וָנֹגַהּ – בְּזֶמֶר וָשִׁיר חַג הָעֹמֶר נָחֹגָּה! קהל: – הֵן! הֵן! הֵן! בְּזֶמֶר וָשִׁיר חַג הָעֹמֶר נָחֹגָּה! יחיד: קָמָה זוֹ, קָמַת פָּז, לָה עֹמֶס וָגֹבַהּ – נִקְצֹר בְּרִנָּה, יְהִי לֶחֶם לָשֹׂבַע! קהל: – הֵן! הֵן! הֵן! נִקְצֹר בְּרִנָּה, יְהִי לֶחֶם לָשֹׂבַע! יחיד: יָדִי זוֹ, יָדִי זוֹ, לָהּ חֹסֶן וָכֹחַ – נִקְצֹר אֶת הָעֹמֶר, עֵת לָנוּ לִשְׂמֹחַ! קהל: – הֵן! הֵן! הֵן! נִקְצֹר אֶת הָעֹמֶר, עֵת לָנוּ לִשְׂמֹחַ! יחיד: הַשֶּׁמֶשׁ נוֹשֶׁקֶת צַמֶּרֶת הַתֹּמֶר – בְּטֶקֶס וָהֶדֶר נָנִיף אֶת הָעֹמֶר! קהל: – הֵן! הֵן! הֵן! בְּטֶקֶס וָהֶדֶר נָנִיף אֶת הָעֹמֶר!השמש נושקת צמרת התומר נקומה נצאה לקצור את העומר הן הן הן נקומה נצאה לקצור את העומר מגל זה מגל זה ברק לו ונוגה בזמר ושיר חג העומר נחוגה הן הן הן בזמר ושיר חג העומר נחוגה קמה זו קמת פז לה עומס וגובה נקצור ברינה יהי לחם לשובע הן הן הן נקצור ברינה יהי לחם לשובע ידי זו ידי זו לה חוסן וכוח נקצור את העומר עת לנו לשמוח הן הן הן נקצור את העומר עת לנו לשמוח השמש נושקת צמרת התומר בטקס והדר נניף את העומר הן הן הן בטקס והדר נניף את העומר

מקור: "לוין קיפניס ויהויכין סטוצ'בסקי: העומר", ניידט, 1952, עמוד 5-14