חד גדיא - זֶמֶרֶשֶׁת

גְּדִי אֶחָד קָנָה אַבָּא בִּשְׁנֵי זוּזִים, חַד גַּדְיָא. בָּא חָתוּל גָּדוֹל וָרָע, אָכַל הַגְּדִי, חַד גַּדְיָא. לֶחָתוּל אָז כֶּלֶב בָּא, נָשַׁךְ אוֹתוֹ - חַד גַּדְיָא. וּמַקֵּל אַךְ זֶה רָאָה, הַכֶּלֶב יַךְ - חַד גַּדְיָא. לַמַּקֵּל אָז אֵשׁ קָרְבָה, שָׂרְפָה אוֹתוֹ - חַד גַּדְיָא. מַיִם אָז בְּקוֹל הֶמְיָה כִּבּוּ הָאֵשׁ - חַד גַּדְיָא. בָּא הַשּׁוֹר, צָמֵא הָיָה, הַמַּיִם יֵשְׁתְּ - חַד גַּדְיָא. וְהַשּׁוֹחֵט, מַה הוּא עָשָׂה? שָׁחַט הַשּׁוֹר - חַד גַּדְיָא. הַשּׁוֹחֵט הוּא אִישׁ, לֹא יָהּ, גַּם הוּא כְּבָר מֵת - חַד גַּדְיָא. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דַּע, הוּא חַי לָעַד - חַד גַּדְיָא.גדי אחד קנה אבא בשני זוזים, חד גדיא. בא חתול גדול ורע, אכל הגדי, חד גדיא. לחתול אז כלב בא, נשך אותו - חד גדיא. ומקל אך זה ראה, הכלב יך - חד גדיא. למקל אז אש קרבה, שרפה אותו - חד גדיא. מים אז בקול המיה כיבו האש - חד גדיא. בא השור, צמא היה, המים ישת - חד גדיא. והשוחט, מה הוא עשה? שחט השור - חד גדיא. השוחט הוא איש, לא יה, גם הוא כבר מת - חד גדיא. הקדוש ברוך הוא, דע, הוא חי לעד - חד גדיא.