לוּ הָיִיתִי צִפּוֹר כָּנָף, אָז עָשִׂיתִי קֵן עַל עָנָף, וּמִבֹּקֶר עֲדֵי עֶרֶב עַפְתִּי, עַפְתִּי מִבְּלִי הֶרֶף. מקהלה: אַךְ הֵן יֶלֶד קָטָן אָנִי, עוּף וּשְׂחוֹת לֹא אֵל לִמְּדָנִי, רַק לִרְקֹד, לָחוּל אוּכָלָה, אִם הַיָּמִין אוֹ הַשְּׂמֹאלָה. לוּ הָיִיתִי דָּגָה קְטַנָּה, אָז שָׂחִיתִי לִי שַׁאֲנַנָּה, בְּמֵי הַנָּהָר הָאַדִּירִים הַמַּזְהִירִים כַּסַּפִּירִים. מקהלה: אַךְ הֵן יֶלֶד קָטָן אָנִי ... לוּ הָיִיתִי דְּבוֹרָה קְטַנָּה, אָז דָּאִיתִי אֶל הַגַּנָּה, בָּהּ מָצִיתִי צוּף לִרְגָעִים מִכּוֹס פִּרְחֵי הַדּוּדָאִים. מקהלה: אַךְ הֵן יֶלֶד קָטָן אָנִי ...לו הייתי ציפור כנף אז עשיתי קן על ענף ומבוקר עדי ערב עפתי עפתי מבלי הרף מקהלה אך הן ילד קטן אני עוף ושחות לא אל למדני רק לרקוד לחול אוכלה אם הימין או השמאלה לו הייתי דגה קטנה אז שחיתי לי שאננה במי הנהר האדירים המזהירים כספירים מקהלה אך הן ילד קטן אני לו הייתי דבורה קטנה אז דאיתי אל הגנה בה מציתי צוף לרגעים מכוס פרחי הדודאים מקהלה אך הן ילד קטן אני

מקור: "Blau-Weiss Liederbuch", Judischer Verlag, Berlin, 1918, עמוד 96-97