מילים: מתתיהו אריאלי
לחן: לא ידוע (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1928
|
אמנון בקר 
שנת הקלטה: 4.8.2011
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
ותיקי השומר-הצעיר - גדוד יחיעם חיפה 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
ותיקי ראש פינה 
שנת הקלטה: 3.1981.
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:23:48).
הסולן (כנראה) עמיהוד שורץ
על-פי דרורה בן-צבי, אחייניתו של מתתיהו אריאלי, המילים חוברו למנגינה מתוך סרט שהוקרן באותם ימים. נשמח לקבל מידע נוסף (זיהוי הסרט, שיר המקור, שם המלחין וכו'). עם זאת, במחברת של מאיר נוי מתוארך השיר לשנת 1928, כנראה על סמך עדות המחבר, ובאותה שנה עוד כמעט לא היו סרטים מדברים וודאי עדיין לא הוקרנו בארץ סרטים עם פסקול.
החוקר יעקב מזור (נולד בשנת 1935, ירושלים):
בילדותי הרחוקה שמעתי את השיר הזה - או מדויק יותר לומר חלקים ממנו - בשכונה בה גרתי, בתי ראנד. שרו אותו שלוש מבנות דודותי שהיו מבוגרות ממני בשנתיים, ארבע וחמש שנים. נחרטו בזיכרוני שני הבתים: הבית הפותח במילים "אבינו מלכנו עשה עמנו חסד" והבית הפותח במילים "המשטרה שלנו יימח שימה לנצח". ברור היה שהן הבינו את רוחו ההומוריסטית (אם לא הסטירית) של השיר. המפתיע שהדבר נשמע מפי בנות חרדיות ותמיד תמהתי היכן שמעוהו וכיצד התגלגל לפתחן. לא מתקבל על הדעת שלמדו אותו בבית הספר "בנות יעקב" בו למדו.
דוד שופט מגליל-ים מספר שבקיבוצו נהגו לשיר - עוד בתקופת המנדט - את "עלי בבא" במנגינת הקרקוביאק המשמשת, בין היתר, את השיר "בוא נלך לרותי".
ללחן זה הותאמו גם השירים "תה ולחם" ו"שוטר תנועה".
מבאר צבי גלעד (גרימי): "בזמן המנדט שרו 'המשטרה שלנו'. כשקמה לנו מדינה 'אחרי אלפיים שנות גלות', לא היה פוליטיקלי קורקט לשיר עליה ועל מוסדותיה דברים רעים."
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
נוסח הלחן במקור זה שונה בפרטים רבים.
מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 181 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 6