אחר הגשם (לחן רבינא)

אוּץ-אוּץ-אוּץ, מַה יָּפֶה בַּחוּץ! הַגֶּשֶׁם תַּם. הַשָּׂדוֹת לָבְשׁוּ לְבוּשׁ יָרֹק. כָּל עַנְפֵי הָאִילָנוֹת, פַּרְדֵּסִים, גַם גִּנּוֹת – הַכֹּל רֻחַץ הַיּוֹם [יפה, יפה, יפה בחוץ] וְאוּץ, וְאוּץ, וְאוּץ. טוֹב כָּל-כָּךְ סוּסִים לִרְתֹּם וְאוּץ, וְאוּץ, וְאוּץ. אוּץ, אוּץ, אוּץ מַה יָּפֶה בַּחוּץ. הַגֶּשֶׁם תַּם. שֶׁמֶש גִּיל מֵאִיר עַל פְּנֵי הַשְּׁבִיל. רוּץ וְאַל תִּשְׁאַל: לְאָן? רוּץ וְאַל תִּקְרָא: עֲמֹד! הַכְּבִישׁ לָבָן-לָבָן רְדֹף אַחֲרַי, רְדֹף! טוֹב כָּל-כָּך סוּסִים לִרְתֹּם וְרוּץ, וְרוּץ בְּלִי סוֹף. אוּץ, אוּץ, אוּץ מַה יָּפֶה בַּחוּץ.אוץ אוץ אוץ, מה יפה בחוץ! – הגשם תם, השדות לבשו לבוש ירוק. כל ענפי האילנות, פרדסים, גם גינות – הכול רוחץ היום, ואוץ ואוץ ואוץ! טוב כל כך סוסים לרתום ואוץ ואוץ ואוץ! הגשם תם שמש גיל מאיר על פני השביל רוץ ואל תשאל לאן רוץ ואל תקרא עמוד הכביש לבן לבן רדוף אחרי רדוף טוב כל כך סוסים לרתום ורוץ ורוץ בלי סוף אוץ אוץ אוץ מה יפה בחוץ