אחר הגשם (לחן כהן מלמד)

הַכֹּל הַכֹּל רֻחַץ הַיּוֹם יָפֶה יָפֶה בַּחוּץ וְטוֹב כָּל כָּךְ סוּסִים לִרְתֹּם וְרוּצָה אוּצָה רוּץ לָלָלָה... וְלֹא לִשְׁאֹל הַיּוֹם לְאָן וְלֹא לִקְרֹא: עֲמֹד! הַכְּבִישׁ כָּל כָּךְ לָבָן לָבָן רְדֹף אַחֲרַי עוֹד עוֹד לָלָלָה... וְאִם תַּשִּׂיג תִּהְיֶה לְסוּס וַאֲנִי אֶהְיֶה רוֹדֵף אַתָּה תָּנוּס תָּנוּס תָּנוּס עֲדֵי תִּפֹּל עָיֵף לָלָלָה... אַחַר הַגֶּשֶׁם שֶׁמֶשׁ חֹם נוֹצֵץ עַל פְּנֵי הָרְחוֹב וְטוֹב כָּל כָּךְ סוּסִים לִרְתֹּם וְרוּצָה רוּץ בְּלִי סוֹף לָלָלָה...הכול הכול רוחץ היום יפה יפה בחוץ וטוב כל כך סוסים לרתום ורוצה אוצה רוץ לללה... ולא לשאול היום לאן ולא לקרוא: עמוד! הכביש כל כך לבן לבן רדוף אחרי עוד עוד לללה... ואם תשיג תהיה לסוס ואני אהיה רודף אתה תנוס תנוס תנוס עדי תיפול עייף לללה... אחר הגשם שמש חום נוצץ על פני הרחוב וטוב כל כך סוסים לרתום ורוצה רץ בלי סוף לללה...

מקור: "ניסן כהן מלמד: רינתי, חלק ג'", תשי"ג 1953, עמוד 10