יום שבת (לחן טלכנר)
העתקת מילות השיר

יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָהיום שבת יום קודש הוא אשרי האיש שומרהו ועל היין זכרהו ואל ישים אל ליבו הכיס ריק ואין בו ישמח וירוה ואם לווה הצור יפרע את חובו תנו שבח ושירה לאל אשר שבת ברא ולנו בו נתן תורה קרא למשה מתנה בבית גנזי היא טמונה לך יאתה וקח אותה תנה לעדת מי מנה
מילים: יהונתן חזק (לחנים נוספים לטקסט זה)
לחן: יעקב טלכנר

יוֹם שַׁבָּת יוֹם קוֹדֶשׁ הוּא
אַשְׁרֵי הָאִישׁ שׁוֹמְרֵהוּ
וְעַל הַיַּיִן זָכְרֵהוּ

וְאַל יָשִׂים אֶל לִבּוֹ
הַכִּיס רֵק וְאֵין בּוֹ
יִשְׂמַח וְיִרְוֶה וְאִם לֹוֶה
הַצּוּר יִפְרַע אֶת חוֹבוֹ

תְּנוּ שֶׁבַח וְשִׁירָה
לָאֵל אֲשֶׁר שַׁבָּת בָּרָא
וְלָנוּ בוֹ נָתַן תּוֹרָה

קָרָא לְמשֶׁה מַתָּנָה
בְּבֵית גְּנָזַי הִיא טְמוּנָה
לְךָ יָאֲתָה וְקַח אוֹתָהּ
תְּנָהּ לַעֲדַת מִי מָנָה
יום שבת יום קודש הוא
אשרי האיש שומרהו
ועל היין זכרהו

ואל ישים אל ליבו
הכיס ריק ואין בו
ישמח וירוה ואם לווה
הצור יפרע את חובו

תנו שבח ושירה
לאל אשר שבת ברא
ולנו בו נתן תורה

קרא למשה מתנה
בבית גנזי היא טמונה
לך יאתה וקח אותה
תנה לעדת מי מנה




 פרטים נוספים

הקלטה היסטורית
ביצוע:

 

שלמה ברקאי 
שנת הקלטה: 1963/1964

כהקדמה לביצוע אומר הקריין: "זה היה גורדון. האחד והיחיד שהטיף לעבודת כפיים, לדת העבודה. ולדת זו היה נוסח תפילה משלה, ניגון עצוב ומתמשך."

נכלל בתקליט: עלי כנרות: 50 שנה לעמק הירדן באומר ובצליל
עלי כנרות: 50 שנה לעמק הירדן באומר ובצליל

על השיר

מתוך זמירות לשבת; פיוט המושר בפי יהודי גרמניה בכל ליל שבת. שם מחבר המילים הוא "יהונתן" על פי אקרוסטיכון של ראשית הבתים.

לחן השיר ידוע גם בתור "הניגון של גורדון". בערב פסח תרע"ד (1914) זימר א.ד. גורדון ניגון, ואותו מאורע נחרט בזיכרונותיהם של ותיקי העלייה השנייה. אליהו הכהן מעריך – ככל הנראה על סמך עדויות של מי שנכחו באותו ערב פסח – כי היה זה הניגון החסידי שמאוחר יותר הותאמו לו מילות "יום שבת יום קודש הוא". קראו בהרחבה במאמרו של מוטי זעירא. יעקב מזור, חוקר הזמר החסידי, מוסיף:

מוטי זעירא תמה על מקור הניגון, ולא פלא: שרים אותו חסידים משושלות שונות, בהן קרלין, טולנה, חב"ד ועוד. בתווים הוא פורסם, בין היתר, ע"י אידלסון (ספר השירים, קובץ חדש [תרפ"ב], עמ' 95, שיר מס' 18),  וע"י זלמנוב בספר הניגונים בקבוצת הניגונים לשבת ויו"ט (כרך א', מס' 87, עמ' 80).

מידע נוסף:

וריאנט של הלחן נדפס ב"מוזיקאלישער פנקס" מותאם למילים "רחם בחסדך". בחסידות ברסלב הותאמו לווריאנט של הלחן המילים "מה ידידות". זה אחד משני הלחנים ששר יצחק שפירא. האזינו באתר הפיוט והתפילה.

לשיר לחן נוסף מאת מלחין לא ידוע.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
לחנים נוספים באתר

תווים  




מתוך: לידער-זאמלבוך עמודים 4-5

תווים  


תווים של הלחן במילים "רחם חסדך", מתוך "מוזיקאלישער פנקס" בעריכת אברהם משה ברנשטין (וילנה 1927), מעותק הסרוק באתר בית הספרים הלאומי

מילים  


מתוך: לידער-זאמלבוך עמוד 11
תגיות




עדכון אחרון: 16.10.2024 17:45:39


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: