אֶל הָרְחוֹב מֹשֶׁה יָצָא
וּבַגֶּשֶׁם הִתְהַלֵּךְ
שׁוּם חָבֵר הוּא לֹא מָצָא
רַק נִרְטַב וְהִתְלַכְלֵךְ.
לוֹ אִמּוֹ קָרְאָה: הוֹ, בּוֹאָה
פֶּן תֶּחֱלֶה וְתִצְטַנֵּן;
לָרוֹפֵא אֲזַי אֶקְרָאָה
רְפוּאָה לְךָ יִתֵּן.
לֹא שָׁמַע מֹשֶׁה לְאִמָּא
וְחָלָה וְהִצְטַנֵּן,
וְעַתָּה – בַּבַּיִת, פְּנִימָה
לְבַדּוֹ יִשְׁכַּב מִסְכֵּן.אל הרחוב משה יצא
ובגשם התהלך
שום חבר הוא לא מצא
רק נרטב והתלכלך
לו אמו קראה: הו, בואה
פן תחלה ותצטנן
לרופא אזיי אקראה
רפואה לך ייתן
לא שמע משה לאמא
וחלה, והצטנן
ועתה - בבית, פנימה
לבדו ישכב מסכן
מילים: עמנואל זמיר
לחן: עמנואל זמיר כתיבה: 1955 הלחנה: 1955
|
יפה ירקוני 
ליווי: להקת עמנואל זמיר
שנת הקלטה: בערך 1958 באדיבות העמותה למורשת הזמר העברי בתמיכת איגוד האינטרנט הישראלי. נכלל בתקליטון: שיר לעין התכלת |
על השיר
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תגיות
עדכון אחרון: 29.08.2024 17:24:25
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם