מילים: צבי אבן-זהב
לחן: משה וילנסקי, מרדכי זעירא, עממי חסידי, עממי רוסי, יהודה שרת
|
דב (ברל'ה) צפרוני 
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת ברל'ה צפרוני למד את השיר מחברו לצבא מוקי (לא ידוע שמו המלא) בשנת 1955-1956. |
יוסף טירנובר 
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
הוקלט במסיבת יום הולדת של ניסן תורן, אחיהם של יוסף טירנובר ומינה טוחנר.
נעמי ברנשטיין 
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
תזמון: 0:33
מקליטה: שושי זכאי, במסגרת עבודה סמינריונית לחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית.
ברנשטיין מתחילה מהאמצע, אבל מספקת את השורה האחרונה שלא הייתה ידועה מביצועים אחריםו: "תם ונשלם".
לפי מינה טוחנר, אחותו של יוסף טירנובר, את השיר חיברו עצורים ברפיח. בשירון לעצרת חגיגית ל15 שנה לפריצת מבצר עכו מזוהה המחבר בצבי גולדשטיין [השם הלא מעוברת של צבי אבן זהב].
השיר חובר על פי שירים שונים, מהם זוהו: בגינת פרחים, צריך לצלצל פעמיים, מה לעשות, חת שתיים שלוש ארבע, ואולי, דרך נתיבה, ירושלים, דודה הגידי לנו כן, שלכת. בגרסת יוסף טירנובר משולב גם השיר "הורה מזרע".
נשמח לעזרה בפענוח המלים החסרות, ובזיהוי המקור ליתר הפאראפראזות.
העותק שהגיע אלינו מן הנוסח המודפס של השירון היה בעזבונה של יפה ירקוני. מישהו הוסיף שם הערות בכתב יד:
"בורש" - מזרון, "קרדל" - בית שימוש, וכן רישום תחנות שונות בדרכם של העצורים: ירושלים-עכו: נדונים; רפיח/בית לחם; יפו-לטרון-עתלית; מזרע - ראשוני עצורים; אריתריאה.
החוקר זאב גולן מוסיף:
בעגת בית הסוהר "בורש" הנו המזרון הדק של בתי הסוהר ו"קרדל" אינו בית שימוש אלא דלי לעשיית צרכים. כמו כן, פוסחה = הטיול היומי בחצר הכלא; תמאם = ספירת האסירים; חמאם = מקלחת.חדר 29 בבית הכלא המרכזי בירושלים היה התא של העצורים החדשים שלא נשפטו לתקופות ארוכות. נכלאו שם גם אחרים כמו אסירי ביריה אבל לפי התוכן של השיר מדובר בו כתא של העצורים הממתינים להעברה, שכן הדובר בשיר עובר מבית כלא אחד לבית כלא אחר, עד הגיעו למחנה המעצר במזרע.
ר' השיר בביצוע החזן צבי ארוני, מי שהיה אסיר בכלא לטרון (הוקלט ב-1974).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.