מילים: לא ידוע
תרגום: מרים גרוס-לוין לחן: לודוויג ואן בטהובן כתיבה (בשפת המקור): 1817 הלחנה: 1812
|
כרמלה בר-נץ 
שנת הקלטה: 23.8.2009
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת |
המקור: קנון לארבעה קולות, יצירה מס' 162 ללא אופוס מאת בטהובן. תווים של המקור ראו כאן. לביצוע של המקור האזינו כאן.
על פי עדותו של אנטון פליקס שינדלר, הקנון חובר בעת מסיבה בהשתתפות ממציא המטרונום מלצל, הדוכס מברונסוויק, סטפן מבראונינג ואחרים, לרגל נסיעתו של בטהובן לפגוש את אחיו יוהאן בעיר לינץ שם עבד על הסימפוניה השמינית (ובה ציטט את נושא הקנון). ["בטהובן כפי שהכרתיו" [בתרגום מגרמנית לאנגלית], עמ' 170]. הטקסט שהתקבע בסוף כנראה מאוחר בשנים אחדות.
לקנון נוסח עברי נוסף מאת עליזה וקס, יצא לאור בחוברת של מרדכי לויטס "לצוערים תווים" (עמ' 87).
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.