א. יְסֻפַּר לֹא יְאֻמַּן
בָּאתִי הֵנָּה מִתֵּימָן
הָעֲבוֹדָה הָיְתָה רַבָּה
וְהַמָּשִׁיחַ עוֹד לֹא בָּא
ב. הָאַשְׁכְּנָזִי אוֹתִי רִמָּה
לְהִתְיַשְּׁבוּת לֹא נָתַן אֲדָמָה
אֵי שְׁכִינָה וְאֵי כְּבוֹדָהּ
אֵין כֶּסֶף וְאֵין עֲבוֹדָה
ג. זְכַרְיָה הָעֵסֶק בִּישׁ
זְכַרְיָה הֱיֵה נָא לְאִישׁ
הָלַךְ זְכַרְיָה לִירוּשָׁלַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
ד. הֲתֵדְעוּ כְּבָר מִי אֲנִי
דָּג אֲנִי בַּמַּיִם
זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
מְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
ה. זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
תִּזְרַח יְרוּשָׁלַיִם
זֶה כּוֹחִי וְזֶה אוֹנִי
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
ו. בַּהִסְתַּדְּרוּת וָואלָה אל עזים (?)
הָעוֹבְדִים שָׁם רַק שִׁכְּנוֹזִים
וְרַק זְכַרְיָה הַתֵּימָנִי
הָיָה קַבְּצָן, הָיָה עָנִי
ז. ___ עֲבוֹדָה עוֹמֵד בַּתּוֹר
בִּמְקוֹם מָצָארִי נוֹתְנִים לוֹ חוֹר
עוֹד כּוֹתְבִים הָעִתּוֹנִים
לֹא צָרִיךְ פֹּה תֵּימָנִים
ח. מֵהֶם רָאשִׁים וְרַבָּנִים
וּמְנַהֲלִים וְחַזָּנִים
שׁוֹחֲטִים וְרָאשִׁים וְדַיָּנִים
כֻּלָּם חָדְשִׁיּוֹת גּוֹבִים
ט. כַּסְפֵּי חוּצָה לָאָרֶץ
לְכָל עוֹמְדִים בַּפָּרֶץ
בְּנֵי שְׂעִיר יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ
וְרַק לַנּוֹטְרִים
י. אָז נִגְזַר מִשָּׁמַיִם
מַה יֵּשׁ לְךָ בִּירוּשָׁלַיִם
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
כִּי אֵיךְ תֵּלֵךְ בֵּין הָרִים (אולי: הָרַיִם?)
יא. מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן
לֹא נִמְצָא מִיהוּדֵי תֵּימָן
הַיּוֹשֵׁב בְּנַחַת מִשְׁמָן (אולי: מִשֶּׁמֶן?)
כִּי אִם בְּרֹב צַעֲרַיִם
יב. קֶרֶן קַיֶּמֶת לָהֶם
וְכָל כְּסָפִים זְכוּיוֹתֵיהֶם
רַבָּנוּת וּמֶמְשָׁלָה בֵּינֵיהֶם
וְְאֵין חֵלֶק לַתֵּימָנִים
יג. כָּל טִיבוֹ דְּעַבְדִּין
לגרמייהו עבדין (?)
וְהַתֵּימָנִים מְשֻעֲבְּדִין
לָהֶם הֵם לַעֲבָדִים
יד. בָּאתִי בְּחֹדֶשׁ אָב
כְּיָתוֹם מִבְּלִי אָב
תַּחַת הֱיוֹתִי זָהָב
נִשְׁאַרְתִּי נְחֹשֶׁת סְיָגִים
טו. עוֹשִׂים קְבוּצוֹת לַבְּחִירוֹת
נוֹתְנִים תַּקְצִיב מְאֹד
רַק בִּשְׁבִילֵנוּ כֶּסֶף אַיִן
לֵךְ צַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
טז. בְּתֵימָן שָׁם רַע מְאֹד
לַיְּהוּדִים נוֹתְנִים מַכּוֹת
אִם תִּרְצֶה לָאָרֶץ לַעֲלוֹת
פֹּה סוֹגְרִים אֶת הַדְּלָתוֹת
יז. הָלַךְ רוֹעֶה, אָבַד הַצֹּאן
זֹאת הַצָּרָה וְזֶה הָאָסוֹן
יֵשׁ פֹּה נֶאֱמָן וְהוּא חַמְסָן
לָמָּה רִשָּׁיוֹן, אֵין לוֹ רָצוֹן
יח. פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת אֲדוֹנִי
פְּתַח אֶת הַדֶּלֶת לַתֵּימָנִי
וְאִם אֵינְךָ רוֹצֶה לִפְתֹּחַ
נִכָּנֵס אָז בְּכוֹחַ
יט. מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מִי
יֵשׁ לָנוּ וַעַד לְאֻמִּי
מִי יוֹדֵעַ בִּשְׁבִיל מַה
כָּל הָרַעַשׁ וְהַמְּהוּמָה
כ. אָז צָעַקְנוּ לִבְלִי כּוֹחַ
תְּנוּ לָנוּ גַּם בָּאֵי-כּוֹחַ
מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן
דָּרַשְׁנוּ צִיר, תְּנוּ לָנוּ סְגָן
כא. לַתֵּימָנִים אֵין לְגַמְרֵי זְכוּיוֹת
לִבְחֹר לִשְׁלֹחַ צִיר אֶל הַסּוֹכְנוּת
נִגְזַר עָלֵינוּ מִשָּׁמַיִם
לְצַחְצֵחַ נַעֲלַיִם
א. יסופר לא יאומן
באתי הנה מתימן
העבודה הייתה רבה
והמשיח עוד לא בא
ב. האשכנזי אותי רימה
להתיישבות לא נתן אדמה
אי שכינה ואי כבודה
אין כסף ואין עבודה
ג. זכריה העסק ביש
זכריה היה נא לאיש
הלך זכריה לירושלים
לצחצח נעליים
ד. התדעו כבר מי אני
דג אני במים
זכריה התימני
מצחצח נעליים
ה. זכריה התימני
תזרח ירושלים
זה כוחי וזה אוני
לצחצח נעליים
ו. בהסתדרות וואלה אל עזים
העובדים שם רק שיכנוזים
ורק זכריה התימני
היה קבצן, היה עני
ז. ___ עבודה עומד בתור
במקום מצארי נותנים לו חור
עוד כותבים העיתונים
לא צריך פה תימנים
ח. מהם ראשים ורבנים
ומנהלים וחזנים
שוחטים וראשים ודיינים
כולם חודשיות גובים
ט. כספי חוצה לארץ
לכל עומדים בפרץ
בני שעיר יושבי הארץ
ורק לנוטרים
י. אז נגזר משמיים
מה יש לך בירושלים
לך צחצח נעליים
כי איך תלך בין הרים
יא. מבאר שבע ועד דן
לא נמצא מיהודי תימן
היושב בנחת משמן
כי אם ברוב צערים
יב. קרן קיימת להם
וכל כספים זכויותיהם
רבנות וממשלה ביניהם
ואין חלק לתימנים
יג. כל טיבו דעבדין
לגרמייהו עבדין
והתימנים משועבדין
להם הם לעבדים
יד. באתי בחודש אב
כיתום מבלי אב
תחת היותי זהב
נשארתי נחושת סייגים
טו. עושים קבוצות לבחירות
נותנים תקציב מאוד
רק בשבילנו כסף אין
לך צחצח נעליים
טז. בתימן שם רע מאוד
ליהודים נותנים מכות
אם תרצה לארץ לעלות
פה סוגרים את הדלתות
יז. הלך רועה, אבד הצאן
זאת הצרה וזה האסון
יש פה נאמן והוא חמסן
למה רשיון, אין לו רצון
יח. פתח את הדלת אדוני
פתח את הדלת לתימני
ואם אינך רוצה לפתוח
ניכנס אז בכוח
יט. מי יודע בשביל מי
יש לנו ועד לאומי
מי יודע בשביל מה
כל הרעש והמהומה
כ. אז צעקנו לבלי כוח
תנו לנו גם באי-כוח
מבאר שבע ועד דן
דרשנו ציר, תנו לנו סגן
כא. לתימנים אין לגמרי זכויות
לבחור לשלוח ציר אל הסוכנות
נגזר עלינו משמיים
לצחצח נעליים