מי זורע מי קוצר

השיר העברי הוא תרגום מקורב לשיר יידי שהוא עצמו חלקית תרגום של שיר גרמני. 

בשנת 1863 חיבר גאורג הרווג מילים לשיר פועלים ארוך ב12 בתים, Bundeslied für den Allgemeinen Deutschen Arbeiterverein. פירוט נרחב יש בערך מיוחד על השיר בויקיפדיה הגרמנית. השיר הגרמני היה לשיר זמר נפוץ בלחן אחר מאת פיטר היינץ (Peter Heinz). האזינו לביצוע אנגליקה זאכר וקלאוס ברגמאייר (Angelika Sacher וKlaus Bergmaier), המבצעים את בתים 1 עד 6, 10 ו12. בגרמנית מתועדים לחנים נוספים. 

חיים ז'יטלובסקי תרגם בקירוב את השיר הגרמני ליידיש, וביידיש זומר השיר בלחן שבו מושר גם השיר בעברית. השיר ביידיש אותר בכתובים בספר שירי יעקב שייפר, אשר עיבד אותו למקהלה, וכן הוקלט בפי תיאודור ביקל (בשילוב אנגלית, 1961) ולאחרונה גם בביצוע A Besere Velt Workers Circle Yiddish Chorus (ביצוע מקוון כנראה מתקופת הקורונה).

הבית הראשון ביידיש תואם לבית השני בגרמנית והוא באופן חלקי המקור לבית הראשון בעברית. הבית השני ביידיש מבוסס על הבית הרביעי בגרמנית, ולא תורגם לעברית. הבית השלישי ביידיש הוא תרגום של הבית העשירי בגרמנית, והוא המקור לבית "איש עמל..." בנוסח העברי. ביידיש - ובעקבות זאת גם בעברית - נוסף גם חלק פזמון, שלא היה בגרמנית. לפיכך, וגם לפי הלחן, השיר העברי תורגם מן היידיש ולא מן הגרמנית. כנראה גם ביידיש היה נוסח מלא יותר, כי תרגום נוסף לעברית ישירות מיידיש, גם תחרוש וגם תזרע, כולל חמישה בתים שמהם הבית השלישי והרביעי מקבילים בבירור לבית הרביעי והחמישי במקור בגרמנית. 

בטקסט המקורי בגרמנית הכאה בפטיש נזכרת בין מלאכות העמל, וכך גם בנוסח ביידיש. פטיש החירות נוסף בפזמון ביידיש, ובעברית הוא נותר בלי הגורם הטקסטואלי שהוליד אותו בבית הראשון.

ראו את השיר גם בתרגום עברי שלישי, "שיר הפועלים". כמו כן מזומר באותה לחן "אין לחם לחיות מוכרחים" שאיננו תרגום.

ב"מחנות העולים" חובר לפי שיר זה שיר מקומי "הך תך רוצץ, הך תך פוצץ" (נדפס ב"פזמונית מני אז").

• גם תחרוש וגם תזרע (באותו לחן)
• שיר הפועלים (באותו לחן)

• אין לחם, לחיות מוכרחים

מקהלות   עבודה   תיאטרון ובמה