|
מילים: אברהם גולדפאדן
תרגום/נוסח עברי: אברהם לוינסון לחן: אברהם גולדפאדן, עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה) כתיבה: 1878
|
נלי פיקר
עיבוד: מרק לברי
ניצוח: שבתי פטרושקה ליווי: תזמורת קול ישראל שנת הקלטה: 1951 ביצוע כלי. מתוך: אוסף תקליטי השידור של קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
|
פרטים נוספים
חבורת שהם, רעיה פירסט
שנת הקלטה: 2015
הביצוע פותח ב"שירה של מירה'לה" (זר וסמוי מעין אדם) וממשיך ב"יהודים רחמו רחמו".
נכלל בתקליטור: חבורת שהם - "על הבמה"
שרה יערי
בליווי תזמורת לא מזוהה.
שיר של מירלה בשוק מתוך התמונה התשיעית במערכה השנייה באופרטה "המכשפה".
מנגינת הבית היא מנגינת השיר האוקראיני Стоїть гора високая ("עומד הר גבוה") שתוויו, המצויים במרשתת (ר', להלן, בצילום של גלויית דואר ישנה), נמסרו ע"י אורי יעקובוביץ. מקור מנגינת הפזמון טרם נודע.
השיר האוקראיני, שחובר ב- 1859, ע"י המשורר האוקראיני ליאוניד גליבוב (מבוטא הליבוב), נקרא באחדים מן המקורות Журба ("צער")
שיר בלדינו בעל מנגינה דומה הושמע בשנות השבעים, בתכנית "מועדון הזמר", בעריכת אליהו הכהן.
ביצועים נוספים:
- ברברה מוסקו (Barbara Moskow) (יידיש, תזמון 09:55)
טקסטים נוספים שהותאמו ללחן:
- הצגה בבית ספר
- שיר ה"אליף" הבא לכדורי.
- נירה גל - "רחמו עליי רחמו" - על פי תרגומו של עזרא להד (הצגת "המכשפה" 1970)
- יהודים רחמו רחמו (נוסח מימי המנדט)
על מטבע הלשון "יהודים רחֲמו רחֵמו" מספר ד"ר דוני ענבר:
ב-1935 העלתה מרים ברנשטיין-כהן הפקה ראשונה של "המכשפה" בארצישראל (בין המשתתפים היו מאיר תאומי, אביו של עודד תאומי, והילדה חנה מאירצ'ק, לימים חנה מרון). נתן אלתרמן הופקד על התרגום, ואת הניהול המוסיקלי עשה מארק לברי. תרגומו של אלתרמן לא שרד, למעט כמה וכמה מהפזמונים שתרגם להצגה. ביניהם תרגומו לשיר, שבמקור היידי השורה הפותחת אותו כמעט כולה בעברית: אוי, איר יידן בני רחמנים (מבוטא: רחמונים). אלתרמן תרגם את השורה בנאמנות, כמעט כלשונה: "יהודים בני רחמנים", והשיר – לא אחד מנכסי צאן הברזל של התיאטרון היהודי – הושר עד שההפקה ירדה.
כעבור 11 שנה העלה תיאטרון האוהל הפקה חדשה של "המכשפה," הפעם בבימויו של משה הלוי, שוב עם עיבודים של מארק לברי, אך הפעם עם תרגום חדש של אברהם לוינסון. לוינסון, עם כל היותו מתרגם מצוין וכותב מקצועי, לא התיימר מעולם להגיע לקרסוליו של אלתרמן הדגול. ברם, בשיר אחד הוא נטל חירויות שהפכו להיסטוריות: את "אוי, אתם, יהודים בני רחמנים" הוא הפך ל"יהודים רחֲמו רחֵמו". וראה זה פלא: שלוש המילים הללו לא רק שהפכו את השיר לשלאגר הגולדפאדני הגדול ביותר בארצישראל, אלא שהפכו למטבע לשון ששגורה בפינו עד היום. התרגום עלה כאן על המקור, והשיר שודר שוב ושוב בקול ירושלים בתוכנית כבקשתכם.
מאז, כל מי שהוזמן ממנו תרגום חדש ל"מכשפה" לא יכול היה שלא להתמודד עם השורה ההיסטורית של לוינסון. וכך חיים חפר תרגם את השיר להפקה בתיאטרון גיורא גודיק "רחֲמו עלי רחֵמו"; יעקב שבתאי, בתרגומו לשיר ב"שלושה הוצמאך", העיבוד של איציק מאנגר ל"מכשפה" בתיאטרון הקאמרי, תרגם את השורה: "יהודים, רחֲמו, רחֲמו נא", ולבסוף יעקב רוטבליט, כנראה מחוסר הכרת המקור או עקב מרחק השנים, פשוט חזר ללוינסון: "יהודים רחמו רחמו" (בלי מתן קרדיט).
מטבע הלשון "יהודים רחמו רחמו" משמש עד היום בכותרות בעיתונים, בבלוגים ועוד, והכל בזכות חירות שנטל מתרגם, על מנת להתאים מילים טוב יותר למנגינה.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תווי השיר האוקראיני (רק הבית של השיר העברי) על גלויית דואר.
