יהודים רחמו רחמו - שרה יערי

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ! הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין דַּיָּנִים עָלַי הָגֵנּוּ מִסִּלּוּף אֱמֶת וָדִין. מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע? לִיתוֹמָה שׁוּם אִישׁ לֹא יֵשַׁע יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ! הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין. זוֹ הַיַּלְדָּה, וַדַּאי תָּעֲתָה חוּשׁוּ מַהֵר לְעֶזְרָתָהּ! מִי הִיא הַיַּלְדָּה הַנֶּחְמָדָה? חוּשׁוּ, הַצִּילוּ אוֹתָהּ! יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב בִּבְשָׂרִי נָא הִתְבּוֹנֵנוּ סִימָנִים לִי עַד בְּלִי סוֹף. לֹא חַיָּה אוֹתִי נָשָׁכָה הוֹי, אִשָּׁה דָּמִי שָׁפָכָה יְהוּדִים רַחֲמוּ רַחֵמוּ! הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב. זוֹ הִיא הַיַּלְדָּה... מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע...יהודים רחמו רחמו הן ליבכם ישר עדין דיינים עלי הגנו מסילוף אמת ודין מפני מה ישלוט הרשע ליתומה שום איש לא ישע יהודים רחמו רחמו הן ליבכם ישר עדין. זו הילדה ודאי תעתה חושו מהר לעזרתה מי הילדה הנחמדה חושו הצילו אותה. יהודים רחמו, רחמו הן לבכם ישר וטוב בבשרי נא התבוננו סימנים לי עד בלי סוף לא חיה אותי נשכה או אישה דמי שפכה יהודים רחמו רחמו הן לבכם ישר וטוב. זו היא הילדה... מפני מה ישלוט הרשע...

מילים: אברהם גולדפאדן
תרגום/נוסח עברי: אברהם לוינסון
לחן: אברהם גולדפאדן, עממי אוקראיני (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה: 1878

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!

הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין

דַּיָּנִים עָלַי הָגֵנּוּ

מִסִּלּוּף אֱמֶת וָדִין.

מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע?

לִיתוֹמָה שׁוּם אִישׁ לֹא יֵשַׁע

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ!

הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר עָדִין.

זוֹ הַיַּלְדָּה, וַדַּאי תָּעֲתָה

חוּשׁוּ מַהֵר לְעֶזְרָתָהּ!

מִי הִיא הַיַּלְדָּה הַנֶּחְמָדָה?

חוּשׁוּ, הַצִּילוּ אוֹתָהּ!

יְהוּדִים רַחֲמוּ, רַחֵמוּ

הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב

בִּבְשָׂרִי נָא הִתְבּוֹנֵנוּ

סִימָנִים לִי עַד בְּלִי סוֹף.

לֹא חַיָּה אוֹתִי נָשָׁכָה

הוֹי, אִשָּׁה דָּמִי שָׁפָכָה

יְהוּדִים רַחֲמוּ רַחֵמוּ!

הֵן לִבְּכֶם יָשָׁר וָטוֹב.

זוֹ הִיא הַיַּלְדָּה...

מִפְּנֵי מַה יִּשְׁלֹט הָרֶשַׁע...

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (יידיש)

מירעלע:

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

בּײַ אײַך איז דאָ גענוג דיינים –

פסקנט מיר, אויבּ דאָס איז גלײַך:

פֿאר װאָס לאָזט מען, געװעלטיקן זאָל איינער?

אויף אַ יתומה קוקט זיך ניט אום קיינער..

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר:

װער איז דאָס קינד,

פֿאַרבלאָנדזשעט געװיס,

עס בעט הילף אַ צינד, -

װער װייסט, װער זי איז ?

מירעלע:

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

קוקט זיך צו צו די סימנים,

איך האָב זיי אַ סך, אַ סך:

דאָס איז ניט פֿון קיין חיה צעריסן,

פֿון אַ מענטש, אַ פֿרוי, איז דאָס צעביסן...

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר: װער איז דאָס קינד...

מירעלע:

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

נעמט מיך צו, איך פֿאַל אויפֿן פנים,

גיט מיר ערגעץ אויך אַ דאַך!

צו גיין אַהיים זאָלט איר מיך ניט נייטן,

דער רוצח װאַרט, מיך דאָרט צו טייטן..

אוי, איר ײִדן, בני רחמנים,

אַ גוט האַרץ איז דָא בּײַ אײַך!

כאָר: װער איז דאָס קינד...

פרטים נוספים

מילים בשפת המקור (אוקראינית)

Стоїть гора високая

(עומד הר גבוה)

Стоїть гора високая,

Попід горою гай, гай...

Зелений гай, густесенький,

Неначе справді рай!

Під гаєм в’ється річечка,

Як скло, вода блищить,

Долиною зеленою

Кудись вона біжить.

Край берега у затишку

Прив’язані човни,

Там три верби схилилися,

Мов журяться вони.

Що пройде красне літечко,

Повіють холода,

Осиплеться з них листячко

І понесе вода.

Журюся й я над річкою...

Біжить вона, шумить,

А в мене бідне серденько

І мліє, і болить.

Ой річенько, голубонько!

Як хвилечки твої,

Пробігли дні щасливії

І радощі мої!

До тебе, люба річенько,

Ще вернеться весна,

А молодість не вернеться,

Не вернеться вона!..

Стоїть гора високая,

Зелений гай шумить,

Пташки співають голосно,

І річенька блищить...

Як хороше, як весело

На білім світі жить!..

Чого ж у мене серденько

І мліє, і болить?

Болить воно та журиться,

Що вернеться весна,

А молодість не вернеться,

Не вернеться вона!

פרטים נוספים

עומד הר גבוה

עוֹמֵד הַר גָּבוֹהַּ

עוֹמֵד הַר גָּבוֹהַּ,

מִתַּחְתָיו חֻרְשָׁה, חֻרְשָׁה...

חֻרְשָׁה יְרֻקָּה, סְבוּכָה,

כְּאִלּוּ מַמָּשׁ גַּן עֵדֶן!

מִתַּחַת לַחֻרְשָׁה מִתְפַּתֵּל נַחַל,

הַמַּיִם מַבְרִיקִים כְּמוֹ זְכוּכִית,

בְּתוֹךְ עֵמֶק יָרֹק

לְאָן שֶׁהוּא רָץ.

עַל שְׂפַת הַגָּדָה בְּמָקוֹם שָׁקֵט

קְשׁוּרוֹת סִירוֹת,

שָׁם שָׁלֹשׁ עֲרָבוֹת מְכוֹפָפוֹת,

כְּאִלּוּ מִתְעַצְּבוֹת הֵן.

שֶׁהַקַּיִץ הַיָּפֶה יַעֲבֹר,

תִּנְשׁוֹבְנָה רוּחוֹת קָרוֹת,

יִנְשְׁרוּ מֵהֶן הֶעָלִים

וְהַמַּיִם יִקְּחוּ אוֹתָם.

גַּם אֲנִי מִתְעַצֵּב לְיַד הַנָּהָר...

רָץ הוּא, מַרְעִישׁ,

וְאֶצְלִי הַלֵּב הַמִּסְכֵּן

גַּם נָמוֹג וְגַם כּוֹאֵב.

אוֹי נַחַל, חֲבִיבִי!

כְּמוֹ הַגַּלִּים שֶׁלְּךָ,

עָבְרוּ יְמֵי הָאֹשֶׁר

וְהַשְּׂמָחוֹת שֶׁלִּי!

אֵלֶיךָ הַנַּחַל הֶחָבִיב,

עוֹד יַחְזֹר הָאָבִיב,

אַךְ הַנְּעוּרִים לֹא יָשׁוּבוּ,

לֹא יָשׁוּבוּ הֵם!..

עוֹמֵד הַר גָּבוֹהַּ,

הַחֻרְשָׁה הַיְּרֻקָּה רוֹעֶשֶׁת,

צִפֳּרִים שָׁרוֹת בְּקוֹל רָם,

וְהַנַּחַל מַבְרִיק...

אֵיךְ שֶׁטּוֹב, אֵיךְ שֶׁשָּׂמֵחַ

בָּעוֹלָם הַזֶּה לִחְיוֹת!..

אָז לָמָּה אֶצְלִי לְבָבִי

גַּם נָמוֹג וְגַם כּוֹאֵב?

כּוֹאֵב הוּא וּמִתְעַצֵּב,

שֶׁהָאָבִיב יַחְזֹר,

אַךְ הַנְּעוּרִים לֹא יַחְזְרוּ,

לֹא יַחְזְרוּ הֵם!

עברית Кириллица Latin IPA (Std) IPA (Sepharadic)

פרטים נוספים

ביצוע:

הקישור הועתק

שרה יערי

מקור: תקליטון מס' 774 בחברת "הד ארצי"

בליווי תזמורת לא מזוהה.

שיר של מירלה בשוק מתוך התמונה התשיעית במערכה השנייה באופרטה "המכשפה".

מנגינת הבית היא מנגינת השיר האוקראיני Стоїть гора високая ("עומד הר גבוה") שתוויו, המצויים במרשתת (ר', להלן, בצילום של גלויית דואר ישנה), נמסרו ע"י אורי יעקובוביץ. מקור מנגינת הפזמון טרם נודע.

השיר האוקראיני, שחובר ב- 1859, ע"י המשורר האוקראיני ליאוניד גליבוב (מבוטא הליבוב), נקרא באחדים מן המקורות Журба ("צער")

שיר בלדינו בעל מנגינה דומה הושמע בשנות השבעים, בתכנית "מועדון הזמר", בעריכת אליהו הכהן.

ביצועים נוספים:

ברברה מוסקו (Barbara Moskow) (יידיש, תזמון 09:55)

טקסטים נוספים שהותאמו ללחן:

הצגה בבית ספר
שיר ה"אליף" הבא לכדורי.
נירה גל - "רחמו עליי רחמו" - על פי תרגומו של עזרא להד (הצגת "המכשפה" 1970)
יהודים רחמו רחמו (נוסח מימי המנדט)

על מטבע הלשון "יהודים רחֲמו רחֵמו" מספר ד"ר דוני ענבר:

ב-1935 העלתה מרים ברנשטיין-כהן הפקה ראשונה של "המכשפה" בארצישראל (בין המשתתפים היו מאיר תאומי, אביו של עודד תאומי, והילדה חנה מאירצ'ק, לימים חנה מרון). נתן אלתרמן הופקד על התרגום, ואת הניהול המוסיקלי עשה מארק לברי. תרגומו של אלתרמן לא שרד, למעט כמה וכמה מהפזמונים שתרגם להצגה. ביניהם תרגומו לשיר, שבמקור היידי השורה הפותחת אותו כמעט כולה בעברית: אוי, איר יידן בני רחמנים (מבוטא: רחמונים). אלתרמן תרגם את השורה בנאמנות, כמעט כלשונה: "יהודים בני רחמנים", והשיר – לא אחד מנכסי צאן הברזל של התיאטרון היהודי – הושר עד שההפקה ירדה.

כעבור 11 שנה העלה תיאטרון האוהל הפקה חדשה של "המכשפה," הפעם בבימויו של משה הלוי, שוב עם עיבודים של מארק לברי, אך הפעם עם תרגום חדש של אברהם לוינסון. לוינסון, עם כל היותו מתרגם מצוין וכותב מקצועי, לא התיימר מעולם להגיע לקרסוליו של אלתרמן הדגול. ברם, בשיר אחד הוא נטל חירויות שהפכו להיסטוריות: את "אוי, אתם, יהודים בני רחמנים" הוא הפך ל"יהודים רחֲמו רחֵמו". וראה זה פלא: שלוש המילים הללו לא רק שהפכו את השיר לשלאגר הגולדפאדני הגדול ביותר בארצישראל, אלא שהפכו למטבע לשון ששגורה בפינו עד היום. התרגום עלה כאן על המקור, והשיר שודר שוב ושוב בקול ירושלים בתוכנית כבקשתכם.

מאז, כל מי שהוזמן ממנו תרגום חדש ל"מכשפה" לא יכול היה שלא להתמודד עם השורה ההיסטורית של לוינסון. וכך חיים חפר תרגם את השיר להפקה בתיאטרון גיורא גודיק "רחֲמו עלי רחֵמו"; יעקב שבתאי, בתרגומו לשיר ב"שלושה הוצמאך", העיבוד של איציק מאנגר ל"מכשפה" בתיאטרון הקאמרי, תרגם את השורה: "יהודים, רחֲמו, רחֲמו נא", ולבסוף יעקב רוטבליט, כנראה מחוסר הכרת המקור או עקב מרחק השנים, פשוט חזר ללוינסון: "יהודים רחמו רחמו" (בלי מתן קרדיט).

מטבע הלשון "יהודים רחמו רחמו" משמש עד היום בכותרות בעיתונים, בבלוגים ועוד, והכל בזכות חירות שנטל מתרגם, על מנת להתאים מילים טוב יותר למנגינה.

כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.

יהודים רחמו רחמו (נוסח מימי המנדט)

תווי השיר האוקראיני (רק הבית של השיר העברי) על גלויית דואר.

שירים מתורגמים תיאטרון ובמה עמים ועדות

עדכון אחרון: 03.09.2024 18:40:44