המנון הנוער הדמוקראטי (נוער כל עם וארץ)
העתקת מילות השיר

‏נֹעַר כָּל עַם וָאָרֶץ לָנוּ יֵשׁ מַחְשָׁבָה אֲחִידָה שׁוּב נִסְתֹּם אֶת הַפֶּרֶץ שֶׁנִּבַּע בֵּין אֻמָּה לַשְּׁנִיָּה. בּוֹאוּ אֶל שׁוּרוֹתֵינוּ, יָד שַׁלְּבוּ בְּיָדֵינוּ נֹעַר בֶּן דַּעַת צַעַד בְּצַעַד יַחַד לַמַּטָּרָה. ‏ קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר שִׁיר הָאַחֲוָה, אַחֲוָה, אַחֲוָה! בֶּן אַלְמָוֶת הוּא שִׁירֵנוּ – לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע! אָז יַאֲזִין שִׁירָתֵנוּ זוֹ עוֹלָם כֻּלּוֹ, ‏קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר שִׁיר הָאַחֲוָה, אַחֲוָה, אַחֲוָה!‏נוער כל עם וארץ לנו יש מחשבה אחידה שוב נסתום את הפרץ שנבעה בין אומה לשנייה. בואו אל שורותינו, יד שלבו בידינו נוער בן דעת צעד בצעד יחד למטרה. ‏ קום ושיר הנוער שיר האחווה אחווה אחווה! בן אלמוות הוא שירנו – לא יגווע לא יגווע לא יגווע אז יאזין שירתנו זו עולם כולו ‏קום ושיר הנוער שיר האחווה אחווה אחווה!
מילים: לב אושנין (תרגומים/נוסחים עבריים נוספים למקור זה)
תרגום: לא ידוע
לחן: אנאטולי גריגורייביץ' נוביקוב (טקסטים נוספים בלחן זה)
כתיבה (בשפת המקור): 1947
הלחנה: 1947
תרגום: לא ידוע

‏נֹעַר כָּל עַם וָאָרֶץ
לָנוּ יֵשׁ מַחְשָׁבָה אֲחִידָה
שׁוּב נִסְתֹּם אֶת הַפֶּרֶץ
שֶׁנִּבַּע בֵּין אֻמָּה לַשְּׁנִיָּה.
בּוֹאוּ אֶל שׁוּרוֹתֵינוּ,
יָד שַׁלְּבוּ בְּיָדֵינוּ
נֹעַר בֶּן דַּעַת
צַעַד בְּצַעַד יַחַד לַמַּטָּרָה.

קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר
שִׁיר הָאַחֲוָה, אַחֲוָה, אַחֲוָה!
בֶּן אַלְמָוֶת הוּא שִׁירֵנוּ –
לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע!
אָז יַאֲזִין
שִׁירָתֵנוּ זוֹ עוֹלָם כֻּלּוֹ,
‏קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר
שִׁיר הָאַחֲוָה, אַחֲוָה, אַחֲוָה!
‏נוער כל עם וארץ
לנו יש מחשבה אחידה
שוב נסתום את הפרץ
שנבעה בין אומה לשנייה.
בואו אל שורותינו,
יד שלבו בידינו
נוער בן דעת
צעד בצעד יחד למטרה.

קום ושיר הנוער
שיר האחווה אחווה אחווה!
בן אלמוות הוא שירנו –
לא יגווע לא יגווע לא יגווע
אז יאזין
שירתנו זו עולם כולו
‏קום ושיר הנוער
שיר האחווה אחווה אחווה!




 פרטים נוספים


גרסת בנק"י   העתקת מילות השיר

 



נֹעַר כָּל עַם וְאֶרֶץ,
לָנוּ יֵשׁ מַחְשָׁבָה אֲחִידָה -
שׁוּב לִסְתֹּם אֶת הַפֶּרֶץ
שֶׁנִּבְעָה בֵּין אֻמָּה לַשְּׁנִיָּה.
בּוֹאוּ אֶל שׁוּרוֹתֵינוּ,
יָד שַׁלְּבוּ עִם יָדֵינוּ,
נֹעַר בַּר-דַּעַת -
צַעַד בְּצַעַד
יַחַד לַמַּטָּרָה.

קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר
שִׁיר שֶׁל אַחֲוָה, שֶׁל אַחֲוָה, שֶׁל אַחֲוָה!
בֶּן אַלְמָוֶת הוּא שִׁירֵנוּ -
לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע!
אָז יַאֲזִין שִׁירָתֵנוּ זוֹ
עוֹלָׂם כֻּלּוֹ,
‏בֶּן אַלְמָוֶת הוּא שִׁירֵנוּ -
לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע, לֹא יִגְוַע!

לֹא יָמוּשׁ בָּנוּ זֵכֶר
גִּבּוֹרִים שֶׁהִקְרִיבוּ עַצְמָם,
וּמֵעֹמֶק הַקֶּבֶר
הֵם צִוּוּ הָאַחְדוּת לְעוֹלָם,
כִּי יֶחְדַּל שֹׁד וָרֶצַח,
רַק יִשְׁלֹט שֶׁקֶט נֶצַח,
כָּל בַּעַל נֶפֶשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ
אַל-נָא יִפֹּל חִנָּם.

קוּם וְשִׁיר הַנֹּעַר...
נוער כל עם וארץ
לנו יש מחשבה אחידה
שוב לסתום את הפרץ
שנבעה בין אומה לשנייה.
בואו אל שורותינו,
יד שלבו עם ידינו
נוער בר-דעת
צעד בצעד
יחד למטרה.

קום ושיר הנוער
שיר של אחווה, של אחווה, של אחווה!
בן אלמוות הוא שירנו –
לא יגווע, לא יגווע, לא יגווע!
אז יאזין, שירתנו זו
עולם כולו
‏בן אלמוות הוא שירנו
לא יגווע, לא יגווע, לא יגווע!

לא ימוש בנו זכר
גיבורים שהקריבו עצמם
ומעומק הקבר
הם ציוו האחדות לעולם,
כי יחדל שוד ורצח
רק ישלוט שקט נצח,
כל בעל נפש תחת השמש
אל-נא יפול חינם.

קום ושיר הנוער...





 פרטים נוספים

הקלטת זמרדע
ביצוע:

 

יורם גוז'נסקי 
שנת הקלטה: 2012
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת

יורם בגרסת בנק"י של השיר


על השיר

השיר העברי (גרסת בנק"י) הוא תרגום הבית הראשון, השני השלישי של שיר סובייטי שהושר לראשונה, ע"י הזמר גיאורגי אברמוב (לא ידוע שהביצוע הוקלט)  ב- 25.7.1947, במסגרת תחרות שירים, ב"פסטיבל פדרציית הנוער הדמוקרטי והסטודנטים" הראשון, שנערך באיצטדיון "סטראחוב" בפראג (אז צ'כוסלובקיה). לא ידוע מה היה שם השיר הסובייטי, אם היה לו שם.

השיר זכה בתחרות ועל פי הויקיפדיה הרוסית, לקראת הפסטיבל הבא שנערך בבודפשט, הונגריה, 1949, אימצה הפדרציה את השיר כהמנונה. השיר הסובייטי מוכר ב- 3 שמות:

"Гимн Всемирной Федерации демократической молодёжи" ("המנון הפדרציה הכלל-עולמית של הנוער הדמוקראטי").

"Гимн демократической молодежи мира" ("המנון הנוער הדמוקראטי של העולם")

ו"Гимн демократической молодёжи" ("המנון הנוער הדמוקראטי"). בזה האחרון, נקראה גם גרסת השיר העברי בשירון בנק"י ("ברית הנוער הקומוניסטי") ויתכן שממנו אומץ גם לנוסחים עבריים אחרים של אותו שיר סובייטי.

 קראו על הפדרציה בוויקיפדיה וכן על המשלחות הישראליות לפסטיבליה להלן, ב"סיפור שיר".

באחדים מהמקורות מצוין אפרים דרור (טרוכה) כמתרגם גרסה זו. נשמח לאישוש בדבר המתרגם.

תרגום נוסף לאותו שיר: "רוח אחת תלכדנו" ושם מידע נוסף על השיר המקורי, תווים, גרסאות מילים וביצוע בשפת המקור וקישור לתרגומים נוספים.


כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תרגומים/נוסחים עבריים נוספים באתר למקור הלועזי
טקסטים נוספים באתר בלחן זה

מילים ותווים  



סיפור שיר  

על פסטיבלי הנוער הדמוקרטי ובעיקר על הפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) מרחיב אלי סט:

את מרבית המידע על ביקור המשלחת הישראלית בפסטיבל הנוער הדמוקרטי במוסקבה שמעתי מיד אחרי הפסטיבל משני משתתפים בני קיבוץ גבת: ציפקה בר (אז סט), שהשתתפה בלהקת הריקודים ושלמה צפריר (בן המשפחה המאמצת שלי בגבת) שהשתתף במקהלה.

הפעולה העיקרית של הפדרציה היתה ארגון של "פסטיבל צעירים וסטודנטים" אחת למספר שנים, ובו מופעי שירה, ריקוד, ספורט וסמינרים עיוניים. הפסטיבל הראשון התקיים בפראג ב-1947, ושם הושר המנון הפדרציה לראשונה ע"י גיאורגי אברמוב. משלחות ישראליות השתתפו בחמשת הפסטיבלים הראשונים: בפראג (1947), בבוקרשט, בוורשה במוסקבה ובהלסינקי.

בפסטיבל שנערך במוסקבה (1957) השתתפו שתי משלחות מישראל: משלחת צעירי מפ"ם ו"אחדות העבודה" שמרביתם היו מקיבוצי "השומר הצעיר" ו"הקיבוץ המאוחד" ושעל הפן האמנותי של הופעותיה היה אחראי זאב חבצלת, ומשלחת של צעירי מק"י (מפלגה קומוניסטית ישראלית) שבראשה עמד יאיר צבן, שכללה גם את "מקהלת רון". הזמרת רמה סמסונוב והפנטומימאי זאב ליכטנבאום (וילי) זכו בפסטיבל במדליות זהב על הופעותיהם.

היה זה ביקור ראשון של קבוצה גדולה של ישראלים מאחורי "מסך הברזל". המשלחת נסעה בהסתר ברכבת מאיסקאדרון שבטורקיה דרך בולגריה ורומניה למוסקבה. בכל תחנה שעצרה הרכבת עמדו יהודים וחיכו לראות "יהודים מארץ ישראל" (לא ברור איך נודע למברכים דבר המשלחת). המקומיים רצו ממש לגעת באנשי המשלחת, אבל המשטרה דאגה שבכל תחנה יהיה "שטח סטרילי" וגדר מתכת שהפרידה בין חברי המשלחת לבין היהודים שחיכו בתחנה.

יהודים רבים נהרו מרחבי בריה"מ למוסקבה, אך רק מיעוטם זכו לראות את ההופעות הרשמיות של המשלחת באולמות. עשרות אלפים ראו הופעות ספונטניות שהתקיימו בגנים וברחובות, כשחברי המשלחת הדומעים מסרו ליהודי רוסיה כל דבר שיכלו, מסמל ישראל ועד כפתור...

המצב היה בלתי נסבל עבור השלטונות ובסופו של דבר המשלחת למעשה גורשה ממוסקבה יום לפני תום הפסטיבל והוברחה ברכבת שאיש לא ידע שהמשלחת נמצאת עליה.

עוד על הפסטיבל של 1957 ניתן לקרוא בסיפור "קרייתי במוסקבה", עדותו של אורי כץ (אם העברית בדף משובשת, יש להעביר את הדפדפן לקידוד Windows-1255).

תגיות




עדכון אחרון: 25.09.2024 10:59:52


© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם

נהנית מזמרשת?
אתר זמרשת מתקיים בזכות תרומות.
עזרו לנו להמשיך במפעל!
לתרומה קבועה או חד פעמית: