את אדמה בלב מדבר

בסוף 1946, בא אריה יחיאלי עם חברו ששון בר-צבי למאהל בדואי, וראו שם "סולחה". היו שם שני מעגלים, של גברים ושל נשים. הגברים רקדו לחוד לפי מנגינה אחת והנשים לפי מנגינה אחרת, דומה. יחיאלי הביא עמו את המנגינות לקיבוצו רביבים. חבר אחר במשק חיבר את שתי המנגינות: החלק הראשון של "את אדמה" הוא מנגינת הגברים, וההמשך מנגינת הנשים, ואז חיבר יחיאלי את הטקסט.

(על פי ציפי פליישר, "התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי" (1964), עמ' 385-384, בעקבות מכתב של דודו של אריה יחיאלי, שמואל גרסטל, מיום 4.3.1963, וכן שיחה עם אחיו חיים יחיאלי מיום 6.4.1963.)

בשירונים אחדים רשום "מפי אלפנדרי".

ביצועים נוספים:

• הברירה הטבעית להאזנה ולצפייה (הוקרן בתכנית "זה הזמן" עם רם עברון, 18.3.1985)
• מקהלת הקיבוץ הארצי (סרטון)
• מתוך המופע "דבקה פנטזיה" (סרטון). מושר גם טקסט בערבית. [הזמרת שרה: "תהי זעקתנו" במקום "תהי זעתנו"]

שיר המקור - לא ללחן במלואו - הוא "יא בנת אלשיח'", האזינו בביצועי "דבקה פנטזיה", מרים לויטין ובאופן ברור פחות גם משה ברק. קטע מהשיר בערבית נמצא גם בביצוע גלילה סלמן (רוזנפלד) ואחותה ציפורה שחר (רוזנפלד) ל"טלעת מן בית אבוה".

לחנים מזרחיים   מקהלות   הנגב, המדבר והערבה   שירי עידוד   שירים קאנוניים