אח, בנה הגליל (לחן זעירא)

מתוך נתן שחר, "השיר הארץ-ישראלי וקרן קיימת לישראל" (המכון לחקר תולדות קרן קיימת לישראל, הקרקע ויישוב הארץ, תשנ"ה), עמ' 22 - 26:

השיר למפעל "הגלילה":

בחודש דצמבר 1938 פנה נתן ביסטריצקי, מנהל מחלקת הנוער בלשכה הראשית של קרן קיימת בירושלים, בעל-פה ובכתב לחמישה משוררים ארץ-ישראליים בבקשה לחבר שיר עבור מפעל "הגלילה". המשוררים היו: אברהם שלונסקי, ש' שלום, נתן אלתרמן, יעקב כהן ואביגדור המאירי.

[כותב שחר:] להלן הצעות הכותב לגבי התמליל המוזמן, כפי שלוקטו מתוך המכתבים למשוררים:

1. שיר המוקדש כולו לגליל; 2. השיר מיועד להלחנה; 3. תבנית מילולית חוזרת על השם "הגליל"; 4. מבנה: שיר קצר שמכיל 3 - 4 בתים; 5. סגנון עממי ; 6. נוח לשירה; 7. נוח לתרגום; 8. התוכן: הגליל, הוד הגליל, ציפייתו לגאולה וגבורתו בימי קדם ובימים אחרונים, או כיבוש הגליל בימינו ומעשי הגבורה לש הכובשים החדשים...

... רק ש' שלום נענה לאתגר, וכבר ביום 29.12.38, כלומר יומיים לאחר קבלת המכתב, החזיר את התשובה שלהלן:

"אף על פי שמעולם לא כתבתי שיר "על פי הזמנה" ואני תקווה שגם בעתיד אעמוד בחוק חיי זה, הנה הגליל שבו חייתי מספר שנים וגם ספר כתבתי עליו, הוא כל כך חרוט בדמי, עד שעלה בידי לעבד מוטיב ישן השמור אצלי, שיתאים למשאלותיכם, ובייחוד לחיבור מנגינה; ויש לי הרגשה כי עלה יפה. הנני שולח לכם איפ[וא] ר"פ את שירי "אח בנה הגליל!" לפי התנאים שפירטתם במכתבכם"...

עם קבלת התמליל נתבקש פרופ' ש[למה] רוזובסקי, ששימש בתקופה זו כאחד מהיועצים המוסיקליים של הלשכה הראשית, לבחור מלחין ארץ-ישראלי ולפנות אליו בהצעה לכתוב לחן לתמלילו של ש' שלום. פרופ' רוזובסקי בחר במלחין מרדכי זעירא ופנה אליו בעל-פה ... לאחר שהתקבלה הסכמתו בעל-פה, פנה אליו ביסטריצקי, מנהל מחלקת הנוער, באופן רשמי ביום 23.1.39 במכתב כדלקמן:

"מצורף בזה השיר, שתוכל לעמוד על תוכן הדברים, שלהם אתה צריך לחבר את המנגינה. הכוונה היא, שהמנגינה תהיה ארץ-ישראלית מובהקת, פשוטה ועממית. כי מטרתנו היא, שהמנגינה תושר בפי הנוער וכל חוגי העם בקשר עם מפעל "הגלילה", שהקהקה"ל עורכת בכל העולם. המנגינה צריכה לבטא את חשיבותו של הגליל בתולדותינו וגם לעורר את העם לפעולות למען גאולתו"...

השיר שולב במסכת שחיבר עמנואל הרוסי. השיר הודפס בסוף חוברת של הקרן הקיימת לישראל ביום 10.2.1939, ותורגם לאנגלית, צרפתית ויידיש.

ד"ר טכנר, מעסקני קרן קיימת, ביקר את השיר כי אינו שיר תעמולה אלא פואמה קטנה; ואכן, נתן שחר מנתח גורמים מורכבים ובלתי קליטים בתמליל ובלחן.

בעמ' 78 מביא שחר תצלום של פרסום של השיר מהארכיון הציוני המרכזי, עם תווי לחן זעירא ותרגום צרפתי. שם מופיעים חמישה בתים.

ראו גם "אח, בנה הגליל" בלחן ורדינה שלונסקי.

• שירת הגליל

מקהלות   הגליל   שירים אומנותיים