שיר הישיבה

בְּרֵאשִׁית הָיְתָה מַחֲשָׁבָה אִידֵאָל נִשְׂגָּב וּמְרוֹמָם, הִתְאַסְּפוּ חֲבֵרִים בְּנֵי מִצְוָה וְהֶחְלִיטוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם. כֹּה נָקִים אֶת מִפְעָלֵנוּ יְשִׁיבַת "בְּנֵי עֲקִיבָא" תָּקוּם אֵיתָן יַעֲמֹד בֵּיתֵנוּ יַגְבִּיהַּ עַד שְׁמֵי רוֹם. נְיַסְדָּה-נָא קְבוּצָה לְתִפְאֶרֶת אֵין כָּמוֹהָ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ לַתּוֹרָה, לַעֲבוֹדָה וְלַמִּשְׁמֶרֶת בַּגְּמָרָא, בָּרוֹבֶה וּבַמַּכּוּשׁ. כֹּה נָקִים... אַךְ בְּטֶרֶם נָקִים קְבוּצָתֵנוּ נְיַסֵּד יְשִׁיבָה נִפְלָאָה כָּמוֹהָ לֹא חָזוּ אֲבוֹתֵינוּ, מְלֵאָה בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה. כֹּה נָקִים... כָּכָה חָלְמוּ וְחָלְמוּ עַל אִידֵאָל מְרוֹמָם וְנִשָּׂא עַד שֶׁלִּבְסוֹף הֶחֱלִיטוּ לִכְפַר הָרֹאֶ"ה נִסַּע. כֹּה נָקִים... דַּיֵּנוּ לַחֲלוֹם חֲלוֹמוֹת מִגְדָּלִים בַּאֲוִיר לְהָקִים, נֵצֵא לְעוֹלַם הַמְּצִיאוּת נֵרֵד מְעַט אַרְצָה מִשְּׁחָקִים. כֹּה נָקִים... וְכָכָה יָצְאוּ לַמַּחֲנֶה מַחֲנֵה כֹּה קָטָן וְזָעִיר, עֲסוּקִים בּוֹ מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב כָּל אֶחָד אֶת הַשַּׁחַר מֵעִיר. כֹּה נָקִים...בראשית הייתה מחשבה אידיאל נשגב ומרומם, התאספו חברים בני מצוה והחליטו לתקן את העולם. כה נקים את מפעלנו ישיבת "בני עקיבא" תקום איתן יעמוד ביתנו יגביה עד שמי רום. ניסדנה קבוצה לתפארת אין כמוה מהודו עד כוש לתורה, לעבודה ולמשמרת בגמרא, ברובה ובמכוש. כה נקים... אך בטרם נקים קבוצתנו ניסד ישיבה נפלאה כמוה לא חזו אבותינו, מלאה בתורה וביראה. כה נקים... ככה חלמו וחלמו על אידיאל מרומם ונישא עד שלבסוף החליטו לכפר הרואה נסע. כה נקים... דיינו לחלום חלומות מגדלים באוויר להקים, נצא לעולם המציאות נרד מעט ארצה משחקים. כה נקים... וככה יצאו למחנה מחנה כה זעיר וקטן, עסוקים בו מבוקר עד ערב כל אחד את השחר מעיר. כה נקים...

אהרן שפי: "את המרש הקצר הזה, אני כנראה זוכר מתזמורת תל-יוסף שבה ניגנתי בשנות הארבעים."

לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.

רינה ברקאי מקיבוץ משמר השרון התחקתה בעבודת ה-MA שלה, "שירים מחברים בין רחוקים לקרובים", אחר הקשר בין המנון משמר השרון לבין שיר הישיבה, והיא מביאה מידע רב על נסיבות החיבור של שני השירים.