צוֹחֶקֶת צַמֶּרֶת הַיַּעַר
מוּל לֶטֶף מוּפָז שֶׁל חַמָּה;
בָּאָחוּ מֵעֵבֶר לַדֶּרֶךְ
רוֹעַת אַוָּזִים נִרְדָּמָה.
וְעָבִים מַפְלִיגוֹת בָּרָקִיעַ,
קִילוֹן עַל הַבְּאֵר מְדַדֶּה;
אִכָּר בְּחֻלְצָה מָאֳדֶמֶת
אוֹלֵם אֲלֻמּוֹת בַּשָּׂדֶה.
יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבַּת הַצַּמָּה,
אַל תִּתְּנִי לוֹ לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
לִמְשֹׁךְ אֶת לִבֵּךְ בְּעָרְמָה.
הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ,
צְחוֹקֵךְ מְלַבְלֵב בַּחָרְשָׁה –
הָאִכָּר בַּשָּׂדֶה מִתְמַתֵּחַ;
רָעָה שְׁתִיקָתוֹ וְקָשָׁה.
הַדְּלִי עַל הַבְּאֵר מְטַפְטֵף לוֹ
בָּאָחוּ רוֹגְזָה הָרוֹעָה;
הַבְּאֵר, הַשָּׂדֶה וְהַיַּעַר,
לֹא לָךְ הֵם, לֹא לָךְ, הַזָּרָה.
יַלְדָּתִי צְלוּלַת הָעֵינַיִם,
יַלְדָּה זְהֻבָּה וּרְנוּנָה –
מִתַּחַת לַקֶּסֶם הַגּוֹיִי
מַאֲכֶלֶת רוֹצַחַת טְמוּנָה!
צוחקת צמרת היער
מול לטף מופז של חמה;
באחו מעבר לדרך
רועת אווזים נרדמה.
ועבים מפליגות ברקיע,
קילון על הבאר מדדה;
איכר בחולצה מואדמת
אולם אלומות בשדה.
ילדתי צלולת העיניים,
ילדה זהובת הצמה,
אל תיתני לו לקסם הגויי
למשוך את לבך בערמה.
הדלי על הבאר מטפטף לו,
צחוקך מלבלב בחרשה –
האיכר בשדה מתמתח;
רעה שתיקתו וקשה.
הדלי על הבאר מטפטף לו
באחו רוגזה הרועה;
הבאר, השדה והיער,
לא לך הם, לא לך, הזרה.
ילדתי צלולת העיניים,
ילדה זהובה ורנונה –
מתחת לקסם הגויי
מאכלת רוצחת טמונה!
מילים: זרובבל גלעד
לחן: דוד זהבי כתיבה: 1938 הלחנה: 1941
|
זמרשת, משתתפי האירוע  |
על השיר
על פי עדות המחבר בתכנית "על הדשא" עם אליהו הכהן, השיר נכתב לכבוד הנערה ברונקה קליוונסקי בעת שליחותו בפולין. השיר הולחן בדצמבר 1941. השיר נדפס (מילים ותווים) בעיתון "במעלה" בתאריך 29.9.1943.
צפו בביצוע השיר בחגיגות ה - 60 לתנועה הקיבוצית בעין חרוד (1980). יושבים ליד אליהו הכהן: ברונקה קליוונסקי וזרובבל גלעד.
ביצועים נוספים:
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
מתוך "במעלה", 29.9.1943, עמ' 17
תיווי: הלל אילת
אהרן שפי: "העיבוד הוא ללהקת כלי נשיפה עם קונטרבאס."
לפרטים נוספים ניתן לפנות לאהרן שפי בכתובת e.a.shefi@gmail.com.
תגיות
עדכון אחרון: 14.04.2023 08:50:34
© זכויות היוצרים שמורות לזֶמֶרֶשֶׁת ו/או למחברים ו/או לאקו"ם