מילים: חיים נחמן ביאליק
לחן: מנשה רבינא
|
נחמה הנדל  |
אסתר עופרים  ביצוע:
אהובה צדוק 
ניצוח: חנן וינטרניץ
שנת הקלטה: 1958
מקור: התקליט "אנו משחקים"
בליווי הרכב כלי.
נכלל בתקליט: אנו משחקים: אהובה צדוק בשירים לילדי כיתות א-בנכלל בתקליט: לגן (בסדרת גמדון)
שלמה יידוב 
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
נכלל במופע הודי חמודי - שירים משירוני גני ילדים של טרום המדינה
עליזה גבאי 
שנת הקלטה: 1960
אנו מתנצלים על איכות ההקלטה.
נכלל בתקליט: שירים ומנגינות לגני ילדים ולכתות הנמוכות של בתי הספר העממייםאסתר לוי, מקהלת נשים לא ידועה 
שנת הקלטה: לפני קום המדינה
מתוך: הקלטות פרטיות ב"שירות הקלטה ארץ ישראלי" = "רדיו דוקטור"
מירה סמיה רג'ואן 
מקור: קלטת ביתית
חבורת שהם  ביצוע:
מקהלת לי-רון  ביצוע:
מרים לויטין 
מקור: קלטת בארכיון כפר גלעדי
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 1:40:25).
ראו גם: "בגינת הירק", גרסה אחרת של ביאליק לשירו.
להלן דברי הסבר על השירים "בגינה" ו"בגינת הירק", המבוססים על המידע המופיע בכרך ג' של המהדורה המדעית של שירי ביאליק (הוצ' דביר ומכון כץ, 2000 עורך: דן מירון):
השיר "בגינה" נכתב, קרוב לוודאי, בארץ-ישראל, בראשית שנות השלושים, והוא מן השירים הבודדים שכתב ביאליק בהטעמה הארצישראלית, ה"ספרדית". הדפסתו הראשונה הייתה בגרסה קצרה בת ארבעה בתים ארוכים בכתב העת הפדגוגי 'נתיבנו' (דו-ירחון), שבעריכת פניה שרגורודסקה (חוברת ב-ג, תשרי-טבת תרצ"ב), עמ' 49. השיר נדפס שם בלוויית לחן מאת מנשה רבינוביץ' (רבינא).
ביאליק חיבר גם גרסה אחרת של השיר, נרחבת הרבה יותר, בת 13 בתים, בשם "בגינת הירק". גירסה מורחבת זו נדפסה במוסף לילדים של 'דבר' בעריכת יצחק יציב (כרך ב', גיל' ב [טו], י"ב בחשון תרצ"ג/11.11.1932, עמ' 4).
בנוסח 'נתיבנו' זהו שיר קצר על נושא הבדידות, בדומה לשיר הילדים "עציץ פרחים", המתאר את שמחת הירקות הרוקדים בזוגות מול עגמומיות האפון הבודד, שאיננו מצטרף למחול. לכל אחד משני המוטיבים, החברותא והבדידות, מוקדש בנוסח זה מספר בתים שוה (שניים מול שניים). בנוסח 'דבר' הרחיב ביאליק מאוד את מספר הזוגות הרוקדים של הירקות המואנשים, והפך את השיר לתמונה רחבה של חגיגה עממית, שלוקחת בה חלק קשת רחבה של "טיפוסים עממיים" שונים (רק שני הבתים האחרונים של השיר מוקדשים למוטיב הבדידות). את הגרסה המורחבת של 'דבר' בחר ביאליק לכנס בתוך "שירים ופזמונות לילדים", תרצ"ג, עמ' צו-צז.
בספר "בית הכרם – מרגלית השכונות" מספרת אחת מבנות השכונה, אביבה גלי (גליקליך), על ביקוריו של ביאליק בשכונת בית הכרם. גלי נולדה ב-1919 והתגוררה עם אימה כדיירת משנה בבית בורוכוב (רחוב ביאליק 15), וביאליק נהג לבקר את חברוֹ בורוכוב מדי קיץ. לדבריה, באחד מביקוריו, כשהוא לבוש במקטורן בקר ובנעלי בית ובידיו גליון נייר, קרא לפני מאניה [רעייתו] את השיר "בגינה". הסיפור מופיע גם בספרה של גלי "העיר שאיננה עוד: ירושלים שלי 1940-1920" (הוצאת אריאל) וגם פורסם שנים קודם לכן בעיתון "פשוש לילדים". (תודה לאפרים שלאין ולטלי בצלצל-שושני)
קראו גם: "הצנון והחזרת שהפכו לכרוב עם כרובית" מאת קובי לוריא, מתוך "פנים" גליון 52 - 53, משנת 2011.
ביצועים נוספים:
- אסתר עופרים
- רוחמה רז
- מקהלת לירון בניצוח רונית שפירא ובעיבוד מנחם ויזנברג (פריט חמישי, תזמון 1:30)
- נתן דטנר (סרטון, מתוך "מאה שירים ראשונים", תזמון 35:59)
- שולה חן
- הדסה סיגלוב (1968)
- עוזי מאירי, אופירה גלוסקא, ריקי מנור, דודו זכאי
- בספרייה הלאומית יש הקלטה של השיר בביצוע להקת שירולי, אך היא מוגנת בזכויות יוצרים ואפשר להאזין לה רק בבניין הספרייה
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: הלל אילת