שיר ההפלגה

כָּל זֶה הָיָה, הָיֹה הָיָה לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים: בַּיָּם הִפְלִיגָה אֳנִיָּה וְלָהּ שְׁלֹשָׁה תְּרָנִים. וּבְלֵילוֹת שֶׁל כּוֹכָבִים עֵת כִּי יִשְׁקֹט הַיָּם חֶבְרַיָּא עַל סִפּוּן יוֹשְׁבִים וְשִׁיר בְּלֵב כֻּלָּם. זֶה שִׁיר מִזְמוֹר לַהַפְלָגָה בְּלַיִל בְּהִיר כּוֹכָב, הַקְשֵׁב תַּקְשִׁיב לוֹ הַדָּגָה יַקְשִׁיב לוֹ הַמֶּרְחָב. כָּל זֶה הָיָה... זֶה שִׁיר חֶדְוַת הַמֶּרְחַקִּים וְרוּחַ מֶרְחַב יָהּ וּבֵין יָמִים וּבֵין שְׁחָקִים תָּטוּס הָאֳנִיָּה. וְלֵב הַיָּם לְךָ נִגְלָה וְהוּא עָמֹק מְאֹד. כְּלֵב אָדָם כֵּן הַמְּצֻלָּה תָּמִיד טוֹמֶנֶת סוֹד. זֶה שִׁיר מִזְמוֹר... כָּל זֶה הָיָה...כל זה היה, היה היה לפני הרבה שנים: בים הפליגה אנייה ולה שלושה תרנים. ובלילות של כוכבים עת כי ישקוט הים חבריא על סיפון יושבים ושיר בלב כולם. זה שיר מזמור להפלגה בליל בהיר כוכב, הקשב תקשיב לו הדגה יקשיב לו המרחב. כל זה היה... זה שיר חדוות המרחקים ורוח מרחב יה ובין ימים ובין שחקים תטוס האנייה. ולב הים לך נגלה והוא עמוק מאוד. כלב אדם כן המצולה תמיד טומן בה סוד. זה שיר מזמור... כל זה היה...

מקור: "מחברות מאיר נוי לשירים בעברית", עמוד 54 בהד' [סדרת מחברות עם תווים] 1