שושנת יעקב (לחן אדמון)

המילים הן סוף הפיוט הארוך "אשר הניא" (ראו באתר "הזמנה לפיוט").

הלחן נולד כשיר סיום למחזה "אסתר המלכה" מאת קדיש יהודה סילמן. ראו את כתבה של גילה פלם "שושנת יעקב - מהלחן המסורתי ועד מתי כספי" ובהמשך את התווים המלאים של כתב היד מארכיון ידידיה אדמון באתר הספרייה הלאומית. במקור היה ללחן חלק נוסף. בכתבה מובא כרטיס מכרטסת מאיר נוי ובו מתועדת עדות שמסר ברדיו ידידיה אדמון ביום 4.3.1988 ובה מתוארך השיר ל1928, אך כתב היד נושא את השנה 1929.

בנוסח הלחן, חל שיבוש עם השנים בתיבה 6. בכתב היד וגם בתווים ב"ספר המועדים", ב"ספר שירים ומנגינות" וגם בשירונו של אדמון "שדמתי" יש קפיצה של קוינטה, וכך גם בהקלטות מקהלת קול ציון לגולה ויפה ירקוני. בנוסחים המאוחרים יותר הקפיצה קטנה לגודל של קוורטה.

ביצועים נוספים:

• עוזי חיטמן, חני נחמיאס וחבורת ילדים (סרטון)
• עמירן דביר (סרטון)
• דודו אלהרר ולהקת בנות
• האחים והאחיות (שיר שלישי ואחרון במחרוזת, תזמון 1:36)

לחנים נוספים לטקסט (בנוסח מורחב יותר):

• לחן אשכנזי
• לחן יואל אליעזר שתיל
• לחן עלי הלפרין
• לחן שאול ידידיה אליעזר טאוב
• לחן יוסף בן-ברוך
• לחן לא ידוע
• בדפוס אותר הטקסט גם בלחן שנמצא אצלנו כ"מזמור לדוד"
• לחן חסידי סטולין שהוא המקור ללחן "משחק פורים"

• פורים נהפך לנו מיגון לשמחה
• שושנת יעקב (לחן אשכנזי)
• שושנת יעקב (לחן בן-ברוך)
• שושנת יעקב (לחן האדמו"ר ממודזיץ')
• שושנת יעקב (לחן לא ידוע)
• שושנת יעקב (לחן עלי הלפרין)
• שושנת יעקב (לחן שתיל)

מן המקורות   פורים   אושיות ואישיויות   שירים קאנוניים