חד גדיא (תרגום קצנלסון)

[עוֹד אָנֹכִי יֶלֶד קָט שָׁמַעְתִּי זֶמֶר זֶה: שָׁרוּ אוֹתוֹ זָקֵן טָף כָּל לָשׁוֹן וְכָל פֶּה: חַד גַּדְיָא! חַד גַּדְיָא!] אַבָּא קָנָה גְּדִי בַּשּׁוּק גְּדִי רַךְ וְצַח שֶׁלִּי שְׁנַיִם זוּזִים – זוּז וְזוּז הוֹצִיא עַל הַגְּדִי קָפַץ עָלָיו חָתוּל רַע הָה, חָתוּל רָשָׁע זֶה! טָרַף אֶת הַגְּדִי הָרַךְ אֲכָלוֹ בְּכָל פֶּה הָיָה שָׁם גַּם כֶּלֶב עַז עַל הֶחָתוּל קָם תָּקַע אֶת כָּל שִׁנָּיו בּוֹ וּנְשָׁכוֹ עַד שְׁפֹךְ-דָּם בַּזָּוִית עָמַד מַקֵּל-עֵץ הָה מַקֵּל קָשָׁה, עַב! עַל הַכֶּלֶב קָם וַיַּךְ עַל רֹאשׁ וְגַם עַל גַּב אֵשׁ בּוֹעֶרֶת עַל הָאָח נִתַּז מֶנּוּ גֵּץ הָיָה גֵּץ לְלַהַב חִישׁ וְשָׂרַף מַקֵּל-עֵץ קָם גַּל-מַיִם תּוֹךְ הַיְּאוֹר וְקָרָא: הָלְאָה גֵּשׁ! שָׁפַךְ מֵימָיו זֶה הַגַּל וַיְּכַבֶּה אֶת הָאֵשׁ מִן הַמִּרְעֶה, מִן הָרַךְ שָׁב אֲזַי הַשּׁוֹר צָמֵא הָיָה עַד מְאֹד וַיֵּשְׁתְּ מִמֵּי-הַיְּאוֹר עָבַר גַּם הַשּׁוֹחֵט אָז וְחָלַף לוֹ לָאִישׁ עָקַר אֶת הַשּׁוֹר אֲזַי וְשַׁחַט אוֹתוֹ חִישׁ וְהַשּׁוֹחֵט סוֹפוֹ מַה? אוֹי לְאוֹתוֹ סוֹף! מַלְאַךְ הַמָּוֶת פֶּתַע בָּא וְאָמַר לוֹ: חֲלֹף! מִכֵּס כְּבוֹדוֹ בִּשְׁמֵי עָל אָז הִתְנַשֵּׂא אֵל וְגָעַר בּוֹ בְּמַשְׁחִית זֶה וְנֶעֱלַם חִישׁ כְּצֵל[עוד אנוכי ילד קט שמעתי זמר זה: שרו אותו זקן טף כל לשון וכל פה: חד גדיא! חד גדיא!] אבא קנה גדי בשוק גדי רך וצח שלי שניים זוזים - זוז וזוז הוציא על הגדי קפץ עליו חתול רע הה, חתול רשע זה! טרף את הגדי הרך אכלו בכל פה היה שם גם כלב עז על החתול קם תקע את כל שיניו בו ונשכו עד שפוך דם בזווית עמד מקל-עץ הה מקל קשה, עב! על הכלב קם ויך על ראש וגם על גב אש בוערת על האח ניתז מנו גץ היה גץ ללהב חיש ושרף מקל-עץ קם גל-מים תוך היאור וקרא: הלאה גש! שפך מימיו זה הגל ויכבה את האש מן המרעה, מן הרך שב אזיי השור צמא היה עד מאוד וישת ממי היאור עבר גם השוחט אז וחלף לו לאיש עקר את השור אזיי ושחט אותו חיש והשוחט סופו מה? אוי לאותו סוף! מלאך המוות פתע בא ואמר לו: חלוף! מכס כבודו בשמי על אז התנשאל אל וגער בו במשחית זה ונעלם חיש כצל