דמעות טוחן

הוֹי חָלְפוּ שָׁנִים כְּצֵל עֲנָנִים מֵאָז אֶטְחַנָּה יוֹם לְיוֹם וְאוֹפָנִים סַבּוּ, וּזְמַנִּים רַבּוּ וְעוֹלָמִי גַּז כְּמוֹ חֲלוֹם כִּי אֵשֵׁב חָפְשִׁי יֵשׁ אֶשְׁאַל נַפְשִׁי: הֶהָיָה רֶגַע אֹשֶׁר לִי? וְאוֹפָנִים סַבּוּ, וּזְמַנִּים רַבּוּ, וּמַעֲנֶה טֶרֶם בָּא בַּעֲדִי אֵי אִשְׁתִּי יְלָדַי, אֵי כָּל מַחֲמָדַי לְאָן נֶעֱלַמְתֶּם חַד אֶל חַד? וְאוֹפָנִים סַבּוּ, וּזְמַנִּים רַבּוּ וַאֲנִי עִם אֶבְלִי פֹּה לְבַד גַּם שְׁכֵנַי קָמוּ וְעָלַי זָמָמוּ לְגָרְשֵׁנִי עַתָּה מִן הַכְּפָר וְאוֹפָנִים סַבּוּ וּזְמַנִּים רַבּוּ וַאֲנִי פֹּה חָרֵד, נֹגַהּ מַר אוֹי, אָנָה אֵלֵךְ, יְהוּדִי הֵלֶךְ מִי יַחְמֹל, יִתֵּן מַחֲסֶה לִי? וְאוֹפָנִים סַבּוּ, וּזְמַנִּים רַבּוּ, וּכְבָר הַמָּוֶת שׁוֹכֵן בִּי... הוי חלפו שנים כצל עננים מאז אטחנה יום ליום ואופנים סבו, וזמנים רבו ועולמי גז כמו חלום כי אשב חופשי יש אשאל נפשי: ההיה רגע אשר לי? ואופנים סבו, וזמנים רבו, ומענה טרם בא בעדי אי אשתי ילדיי, אי כל מחמדיי לאן נעלמתם חד אל חד? ואופנים סבו, וזמנים רבו ואני עם אבלי פה לבד גם שכניי קמו ועליי זממו לגרשני עתה מן הכפר ואופנים סבו וזמנים רבו ואני פה חרד, נוגה מר אוי, אנה אלך, יהודי הלך מי יחמול, ייתן מחסה לי? ואופנים סבו, וזמנים רבו, וכבר המוות שוכן בי...