מילים: לוין קיפניס
לחן: ידידיה אדמון כתיבה: 1919 - 1920 הלחנה: 1928
|
דוד טל 
עיבוד: חנן וינטרניץ
ליווי: להקה כלית לא מזוהה שנת הקלטה: 13.8.1967 מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית |
רונה קינן 
שנת הקלטה: 26.8.2008
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה.
נכלל במופע הודי חמודי - שירים משירוני גני ילדים של טרום המדינה
הדסה סיגלוב 
ניצוח: גיל אלדמע
ליווי: הלהקה העממית של קול-ישראל
שנת הקלטה: 5.11.1961
מתוך: אוסף סלילי קול ישראל בארכיון הצליל בספרייה הלאומית
נעמי אבלס 
שנת הקלטה: 18.12.2005
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:04:00).
נכלל בתקליטור: ילד חן, ילדת חן
זמרשת, משתתפי האירוע 
גיטרה: נגה אשד
מנדולינה: עליזה נגר
שנת הקלטה: 2008
מקור: אתר זֶמֶרֶשֶׁת
מתוך אירוע זמרשת מס' 4
צוותא ת"א, 21.3.08
ישראל סמילנסקי, אורה פיין (אשכנזי) 
שנת הקלטה: 18.5.1992
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:21:57).
השיר בצד ב (הקובץ השני המקושר לרשומת הקטלוג).
הוקלט במסגרת: הקלטות לקראת עבודת המוסמך של אוכמא שפרןמשה מוצרי 
שנת הקלטה: 15.5.1991
מקור: הספרייה הלאומית
פרטים נוספים על ההקלטה ראו באתר הספרייה הלאומית. כמו כן, ניתן להאזין להקלטה המלאה. (השיר נמצא בתזמון 0:55:39).
הוקלט במסגרת: סדנת אתנומוסיקולוגיה בעמק הירדן
למנגינה של אדמון קדמה מנגינה של אידלזון. השיר נדפס לראשונה עם המנגינה של אידלזון בחוברת לגננות "גננו".
בגליון מס' 35 של "גליונות לגננות" מאת לוין קיפניס הופיע הסיפור "יצחק ורבקה" (כמובן פראפראזה על הסיפור המקראי) ובו שולבו פסוקי השיר.
נעמי אבלס למדה את השיר בבית הספר "אשכולי" בירושלים. הוא נלמד בכיתה ב' בשיעורי תורה, כאשר למדו את סיפור עבד אברהם ורבקה.
לביצוע של אסתר אדמון האזינו כאן.
מרדכי סגל:
בשיר "אליעזר ורבקה" עושה המחבר שימוש בסיפור שחוזר על עצמו שלוש פעמים בבראשית כ"ד, והוא שוזר בצורה יפה קטעי פסוקים בתוך השיר שלו:
- אליעזר עצמו אינו מופיע במקור התנ"כי של סיפור זה. התורה מדברת על עבדו של אברהם שהולך למצוא כלה ליצחק, וניתן להסיק שאכן מדובר באליעזר, אע"פ שזה לא כתוב במפורש. מי שמקשר ישירות בין הסיפור לאליעזר הוא תרגום יונתן – שם נאמר במפורש שהעבד שבו מדובר הוא אליעזר.
- רבקה היא "טובת מראה" (בראשית כ"ד 16) – טוּב לִבה הוא כבר המסקנה של הסיפור
- רבקה אכן מכבדת את העבד לא רק במים אלא גם במילות כבוד, כמו בשיר של לוין קיפניס: "שתה אדוני" (בראשית כ"ד 18). גם עניין הגמלים מצוטט במדויק רק בהיפוך מילים: "גם לגמליך אשאב" (בראשית כ"ד 19) לעומת "אשאב גם לגמליך" בשיר.
- המתנות שמקבלת רבקה כוללות "נזם זהב ... ושני צמידים על ידה" (בראשית כ"ד 22) – לוין קיפניס משאיר את הצמידים כמות שהם, אבל את הנזם הוא תולה על אוזניה של הנערה – התורה אינה מפרטת מה נעשה בנזם, ולוין קיפניס כנראה לא סבר שבני דורו יאהבו שיר שכולל תליית נזם באפה של רבקה אמנו... בעצם גם התורה אינה מפרטת מה עשתה רבקה עם הנזם.
כל מידע נוסף אודות השיר, כולל הערות, סיפורים, צילומים – יתקבל בברכה לכתובת contact@zemereshet.co.il.
תיווי: יואב בלינסקי על פי ספר השירים לתלמיד חלק א' עמוד 296