קול הזמיר

עַל שִׂיחַ שׁוֹשַׁנִּים בַּגַּן עוֹמֵד וְשָׁר זָמִיר קָטָן. הוֹ, עוּף, זָמִיר, לְבֵית אִמִּי! הָבֵא שָׁלוֹם לָהּ מֵעִמִּי! קָטָן אֲנִי וְדַל כָּל כָּךְ וְלָמָּה זֶה אוֹתִי תִּשְׁלַח? אַךְ אִם אַגִּיעַ אֶל אִמְּךָ בַּמֶּה אוּכַל שָׁם לְשַׂמְּחָהּ? פַּעֲמוֹנֵי קוֹלְךָ, חָבִיב, נוֹשְׂאִים עִמָּם בְּשׂוֹרַת אָבִיב וְכָךְ אָמַרְתִּי לָהּ מִזְּמַן: עִם בּוֹא אָבִיב אָשׁוּב לְכָאן. מוּל חַלּוֹנָהּ עַל שִׂיחַ קָט תֵּן אֶת קוֹלְךָ בְּשִׁיר בַּלָּאט! אִם אַךְ תִּשְׁמַע אוֹתוֹ זָמִיר תִּתֵּן אַף הִיא קוֹלָהּ בְּשִׁיר. על שיח שושנים בגן עומד ושר זמיר קטן. הו, עוף, זמיר, לבית אימי! הבא שלום לה מעימי! קטן אני ודל כל כך ולמה זה אותי תשלח? אך אים אגיע אל אמך במה אוכל שם לשמחה? פעמוני קולך, חביב, נושאים עימם בשורת אביב וכך אמרתי לה מזמן: עים בוא אביב אשוב לכאן. מול חלונה על שיח קט תן את קולך בשיר בלאט! אים אך תשמע אותו זמיר תיתן אף היא קולה בשיר.